שרי גולן

אם אובחנת עכשיו, אני רוצה לומר לך קודם כל להאמין לעצמך. במשך שנים לימדו רבות מאיתנו להקטין את הכאב, להסביר אותו או להסתיר אותו. אבל הכאב שלך אמיתי, והעייפות אמיתית, וגם האבל על החיים שהיו יכולים להיות אחרת הוא אמיתי.

יחד עם זה, אני רוצה לומר לך משהו שלקח לי שנים להבין. את לא המחלה שלך. את הרבה יותר ממנה. אפשר לכאוב מאוד ובו זמנית לאהוב, ליצור, לעבוד, לחלום ולהתרגש. אפשר להתאבל על מה שאבד וגם לבחור שוב ושוב בחיים.

אין צורך להיות גיבורה כל הזמן. יש ימים של מאבק ויש ימים של קבלה. יש ימים שבהם רק לקום מהמיטה זו הצלחה גדולה. תהיי עדינה עם עצמך. אל תשווי את הסבל שלך לאחרות ואל תמדדי את הערך שלך לפי מה שהצלחת לעשות היום.

המחלה היא חלק מהסיפור שלך, אבל היא לא הסוף שלו. ואני עדיין מאמינה, גם מתוך הכאב, שיש בנו כוחות שאנחנו מגלות דווקא כשנדמה לנו שאין לנו יותר.

ועוד מילה אישית ממני. אחרי שנים של כאב, ניתוחים, אובדנים והתמודדות עם מחלות שקופות, אני עדיין בוחרת בתקווה. לא משום שהכול נפתר, אלא משום שלמדתי שהחיים אינם מתחילים כשהכאב נגמר. החיים קורים גם בתוכו, לצידו, ולפעמים למרותו. ואני מאחלת לך למצוא את הדרך שלך לחיות אותם במלואם.