
הופכות כאב שקוף לנראה
תערוכת דיוקנאות ענק במרחב הציבורי להעלאת מודעות לאנדומטריוזיס ואדנומיוזיס
צילום ענת קזולה
הדרך שלי לאבחון התחילה בגיל תשע, בגיל ארבע עשרה ראיתי רופא נשים בפעם ראשונה בגלל שהיה לי וסת של חודש וקיבלתי גלולות.
בגיל שמונה עשרה הפסקתי את הגלולות כי נורא כאבה לי הבטן ואמרו לי שזה ההורמונים אז את צריכה להפסיק. ובגיל עשרים וחמש נותחתי פעם ראשונה.
בגיל עשרים ושמונה גם נותחתי, בגיל שלושים נותחתי עוד פעם.
ואני בעצם אחרי שלושה ניתוחים. לקחתי את כל סוגי הגלולות וכל סוגי הדיכויים אפשריים.
נכון להיום אני מחכה לפריצת דרך רפואית.
החיים שלי עם אנדו מאוד מורכבים, אני שלושה שבועות בכל חודש מושבתת או מכאבים או התקפים הורמונלים של עצבים דיכאונות, בעיות תזונה למינהן.
ואני צריכה בכל זאת ללכת לעבודה, לתקשר עם העולם בלי לרצוח אף אחד. כואב לי עשרים וארבע שבע, אני חולמת על כאבים בלילה, אני קמה עם כאבים בבוקר. אני צריכה להתמודד עם קשיים בעיכול והקאות ודברים מאוד מאוד לא כייפים כל הזמן, אני צריכה ללכת לעירוי פעם בשבוע, פעם בשבועיים באיכילוב, כדי לעזור ואיך שהוא לאזן את הגוף שאני אוכל לתפקד.
אני תלויה בקנאביס, לפעמים כל מה שאני רוצה זה לשכב במיטה ולצעוק שכואב לי.
כי נמאס לי שכואב לי, החיים הם בכאב.
אם אני צריכה להגיד משהו לנשים שאובחנו לאחרונה זה קודם כל להאמין בעצמכן, לראות כמה אתן חזקות.
ואני יודעת שאני לא לבד ויש מאחוריי קהילה ויש מאחורי עמותה. ויש איתי עוד מלא נשים שאני יודעת שחלקן לוקחות השראה מאיך שאני מתמודדת.
ואני יודעת שאני יכולה להיות דוגמא למישהי שעוברת משהו כזה קשה.
וזה חשוב וזה חשוב לעשות את זה וזה חשוב שזה יצליח ונמאס לי שהחיים עם כאב.
הדס כץ
שיר קיויתי
אליס זאנו מור
דפנה לוסטיג
עדי פינס
קמר פחמאווי
שרי גולן
ענבר כרמי
איה ורטהיימר
ירדן ישי
איפור לירז סולומון
תערוכת צילום במרחב הציבורי המבקשת להעלות מודעות ולחשוף את הפער בין המראה החיצוני לבין המציאות הפנימית של נשים החיות עם אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס , מחלות כרוניות שכאביהם לעיתים קשים, אך לרוב אינם נראים לעין.
כל דיוקן בתערוכה מורכב משתי שכבות צילום: האחת מציגה את האישה בשגרת חייה, והשנייה, שקופה למחצה, מבטאת את הכאב, ההתמודדות והחוויה הפנימית של המחלה. השכבה השקופה יוצרת מעין צל המלווה את הדמות וממחישה את הפער בין הנראות החיצונית לבין המציאות הפנימית.
ענת קזולה היא צלמת מקצועית שאובחנה עם אנדומטריוזיס בגיל 42. המפגש האישי שלה עם המחלה חשף בפניה את הפער בין שכיחותה הגבוהה לבין רמת המודעות הציבורית אליה, ואת משך הזמן הארוך שלוקח לנשים רבות להגיע לאבחון.
לאחר שעברה ניתוח ונחשפה לפעילות עמותת אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס ישראל ולתמיכה שהיא מעניקה לנשים המתמודדות עם המחלה, יצאה ענת למסע אישי של למידה וחיזוק. מתוך החוויה הזו בחרה להשתמש בכלי היצירתי שלה - צילום, כדי להאיר את הסיפור הבלתי נראה של נשים עם אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס ולסייע בהעלאת המודעות למחלה.
אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית ופרוגרסיבית הפוגעת בכ־1 מכל 10 נשים ונערות, בעיקר בגילאי הפוריות. במחלה זו, רקמה הדומה לרירית הרחם נמצאת מחוץ לרחם, ועלולה לגרום לכאבים, דלקת, הידבקויות ופגיעה משמעותית באיכות החיים. למרות שכיחותה הגבוהה, זמן האבחון הממוצע בישראל עומד על כ־11 שנים.
אדנומיוזיס הוא מצב שבו רקמה הדומה לרירית הרחם נמצאת בתוך שריר הרחם. הרקמה יכולה להופיע באזור ממוקד או להיות מפושטת יותר בתוך השריר, ולעיתים ליצור ממצא שפיר שעלול להיראות כמו שרירן.זהו מצב שכיח מאוד, המוערך בכאחת מכל חמש נשים, אך כשליש מהנשים אינן חוות תסמינים. בקרב נשים עם אנדומטריוזיס השכיחות גבוהה יותר ונעה במחקרים שונים בין 20% ל־65%.
תאריכים 7-31.7.26
פתיחה שלישי | 7.7 | 19:00
קניון עזריאלי תל אביב | קומה 3