המשמחות

קבוצת "המשמחות" הוקמה לפני כמעט שנה ע"י הגר מלניק, במטרה לאפשר לנשים עם אנדומטריוזיס לתמוך באחיותיהן בממשקים השונים שלהן עם הממסד הרפואי.
כיום הקבוצה המונה עשרות נשים עם אנדומטריוזיס אשר מלוות נשים אחרות. הליווי כולל הגעה לבתי החולים בכל הארץ, תמיכה בזמן אשפוז או בהכנה/התאוששות מניתוח, אספקת ארוחות מותאמות תזונת אנדו, ליווי טלפוני, ליווי לפגישות עם רופאים/ות וכד'.

כך כותבת דקלה עדן שנעזרה במשמחות לאחר הניתוח שלה:
"אחרי ניתוח קשה אני כואבת כולי, מצליחה לראשונה ללכת לסיבוב, בכל זאת הוראה של הרופא. סיבוב קצר לחדר המשפחות, אני ואמא מכינות לנו תה. אסור לי שום דבר אחר, לא אוכל ולא שתיה, רק צלולים או במונח אחר: דיכאון של החיים.
מדדה בדרך חזרה לחדרי ומקבל את פניי זר פרחים ענקי, זר יפהפה בצבע אדום. אני קוראת את הברכה ואת החשיבה על הפרחים הצהובים, שעל אף שהיו אדומים הם היו מהממים, ואז פתאום זה מכה בי: אני חלק מקבוצה, חלק מקהילה, יש מישהי אי שם שחשבה עלי… מתקשרת להגר ובוכה, בוכה מהתרגשות. אני לא לבד!
בכי חסר מעצורים, נראה לי שהיא נבהלה קצת מהתגובה ואני בקושי יכולתי להירגע. כמה מיוחד ולא מובן מאליו שאדם שלא פגשת מעולם חשב עליך, שלח לך נקודת אור ברגע של חושך.
גם אמא התרגשה ואפילו הזילה דמעה מהמחווה. לא הספקנו להירגע מהקסם ויום למחרת הגיעה עדי היקרה לביקור. כשהגיעה עדי כבר היו חברות שהגיעו לבקר, אבל עדי הביאה איתה משהו אחר, מלבד זה ששתינו נשות חינוך היא גם שותפה לאותה התמודדות, אפילו אושפזה באותו החדר שלי.
אני ועדי דיברנו לא מעט, גם על המחלה , אבל גם על החיים.
כנראה לא סתם זו מצווה גדולה לבקר חולים, הכוח שזה נתן לי זה דבר שקשה לתאר במילים, אני לא אדם מאמין אבל בהחלט זו מצווה שאקח על עצמי.
תודה עדי והגר היקרות ששימחתן אותי ורוממתם את רוחי ברגע של קושי.
תודה לקבוצת המשמחות ולרעיון שעומד מאחוריה".