רקע, תסמינים ואבחון

אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית נפוצה, דלקתית, כרונית ותלוית אסטרוגן, אשר נגרמת עקב הימצאותם של תאים דמויי רירית רחם (אנדומטריוזיס) מחוץ לרחם, בעיקר במקומות שונים באגן.

בכדי להבין מה זאת מחלת האנדומטריוזיס ומה משפיע עליה צריך להבין ראשית את מבנה הרחם.
הרחם בנוי משלוש שכבות, השכבה הפנימית, רירית הרחם, אנדומטריום בלועזית, מצפה את הרחם בפנים. רירית הרחם גדלה במהלך המחזור החודשי בהשפעת ההורמונים המופרשים מהשחלה כחלק מהכנתה להשרשת הריון ברחם. במידה ואין קליטת הריון באותו חודש רירית הרחם כולה נושרת ומופרשת החוצה דרך הנרתיק יחד עם נוזל הוסת. מה שקורה באנדו' הוא שניתן למצוא תאים של רירית הרחם באיזורים שונים בגוף, משמע-לא רק בתוך הרחם. זאת אומרת, נוצר מצב, בו רקמה/בלוטות/תאים של רירית הרחם נמצאים מחוץ לחלל רירית הרחם, במקומות שהם אינם אמורים להימצא בו.

למה זה כל כך בעייתי שתאים של רירית הרחם נמצאים בחללים אחרים בגוף או סמוך לאברים אחרים?
גם כאשר תאי רירית הרחם מגיעים לאתרים מחוץ לרחם, הם ממשיכים "להתנהג" כתאי רירית הרחם. המשמעות של כך היא שהם מגיבים לשינויים הורמונאליים בגוף האישה וכך הם ממשיכים להתקיים ומסוגלים לגדול או לדמם כשמגיע זמן הווסת החודשית. אולם בניגוד לרירית הרחם שבמקומה הנכון, לתאים אלו לרוב אין להתנקז. הם ממשיכים לדמם ולגדול בעקבות פעילות הורמונלית (לדוגמא-בזמן הוסת, אך הדבר אפשרי ונפוץ גם ללא וסת או אפילו ללא רחם כלל), וכך גורמים לדלקת מקומית ויכולים ליצור נגעים המתיישבים על איברים פנימיים ולעיתים אף חודרים אליהם, וכן הידבקויות בין איברים וציסטות.

מוקדי האנדומטריוזיס מופיעים בשלוש צורות:

אנדומטריוזיס פריטונאלי-שטחי

אנדומטריוזיס שטחיים על פני אברי האגן או הפריטונאום (חלל הצפק: הנוזל המכסה את איברי האגן).

אנדומטריוזיס שחלתי-ציסטות שחלתיות

אנדומטריומות או ציסטות שוקולד.

אנדומטריוזיס עמוק-מוקדי

אנדומטריוזיס עמוקים החודרים לעומק הרקמות השכנות (מעי, שלפוחית, נרתיק ועוד) האתרים השכיחים ביותר בהם יימצאו תאי רירית הרחם מחוץ לרחם הם: אברי האגן בעיקר – קרום הצפק ,שחלות, רחם, חצוצרות, המעי הגס, תוספתן, צוואר הרחם ועוד. וכן מערכת העיכול (לכן לנשים רבות יש סימפטומים רבים הקשורים לעיכול), שלפוחית השתן והרקטום. לעיתים אף ניתן למצוא תאי רירית רחם באיזורים רחוקים כגון הריאות ואף במוח.

דרגות המחלה:

נהוג לחלק את מצב המחלה לפי דרגות, אף כי מומחים רבים סוברים היום שזו גישה מעט מיושנת ושיש לסווג אנדומטריוזיס באופנים אחרים ויעילים יותר. עם זאת, החלוקה לדרגות עדיין נפוצה מאוד. בהקשר לכך חשוב לדעת כי אין קשר ישיר בין דרגת המחלה לבין רמת הכאב או תסמינים אחרים. אנדו דרגה 1-2 יכול לגרום לכאבים משתקים, בעוד אנדו בדרגה 4 יכול לא לגרום לתסמינים כלל. עם זאת, כן נמצאה הלימה בין דרגת האנדו' לבין קשיי הפוריות
החלוקה הנפוצה היא:

דרגה 1

אנדומטריוזיס מזערי

נגעים בודדים וספורים, ללא הידבקויות. כ 20% מהנשים יחוו קשיי פוריות.

דרגה 2

אנדומטריוזיס קל/פריטונאלי

נגעים שטחיים הקטנים מ 5 ס"מ, ו/או דלקת בתוך וסביב איברי חלל האגן, ללא הידבקויות משמעותיות.

דרגה 3

אנדומטריוזיס בינוני/מתון

נגעים נרחבים ועמוקים יותר, המתחילים לחדור לאיברי האגן או לפריטונאום. נוכחות של הידבקויות (כאשר איברים שונים נדבקים אחד לשני ..) סביב השחלות והחצוצרות.

דרגה 4

אנדומטריוזיס חמור

נגעים עמוקים באיברים רבים באיזור האגן, ציסטות שחלתיות משמעותיות והידבקויות בין איברים שונים באגן. באנדו מסוג זה, קיים סיכוי רב יותר לפגיעה אפשרית בפוריות. מראים כי באנדו' דרגה 4 השכיחות לקשיי פוריות מגיעה עד 50%.​

תסמינים:

התלונה העיקרית של מרבית הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס היא כאבי וסת קשים וכאבי אגן סביב הוסת או באופן כרוני. אולם יכולים להיות תסמינים רבים נוספים: כאבי ביוץ קשים, כאבים בזמן קיום יחסי מין, אי-פוריות, דלקות בשתן, הפרעות במערכת העיכול וכד'.
להלן טבלה של תסמינים נפוצים:

כאב

  • כאבי וסת עזים
  • כאבים בקיום יחסים
  • כאב במתן שתן או צואה
  • כאבים כרוניים באגן
  • כאב בגב התחתון או בחלל הבטן (עליונה או תחתונה)

שלפוחית השתן

  • תכיפות במתן שתן
  • צריבה קבועה בשלפוחית השתן
  • כאב בבטן התחתונה במהלך התרוקנות
  • תסמינים הדומים לדלקת שתן ללא הימצאות חיידקים בתרבית

מערכת העיכול

  • שלשול
  • עצירות
  • שלשולים ועצירות לסירוגין
  • נפיחות בבטן
  • תחושת לחץ בפי הטבעת
  • בחילות והקאות, בפרט בוסת

קשיי פוריות

  • קושי להרות לאחר הפסקה של שנה באמצעי המניעה, כשכל יתר הסיבות האפשריות לאי פוריות נבדקו ונשללו

דימום חריג

  • הפרשות נרתיקיות חומות
  • דימום וסתי כבד
  • דימום בלתי סדיר
  • דימום רקטלי

תופעות אחרות

  • כאבים ודקירות בירכיים וברגליים
  • גלי חום
  • מיגרנות
  • עייפות כרונית
  • חרדה, דיכאון, מצבי רוח משתנים וכד'

אבחון:

החשד לאנדומטריוזיס עולה לפי הסימנים והסימפטומים האופייניים המפורטים בטבלה. כל אחד מהסימפטומים הללו יכול להופיע לבד או בשילוב עם סימפטומים אחרים.
למרות שאבחנה חד משמעית של אנדומטריוזיס נעשית באמצעות ניתוח בלבד, כיום הרופאים המומחים יכולים לקבוע בדיוק של מעל 90% כי המטופלות אכן סובלות מאנדומטריוזיס על סמך בחינה של הרקע הרפואי והסימפטומים, יחד עם בדיקה גופנית.
תשאול ממוקד צריך לכלול שאלות מכוונות לגבי התסמינים ושאלות הקשורות לפוריות כולל גיל הופעת המחזור הראשון, תדירות וסדירות המחזור, הריונות קודמים, שימוש באמצעי מניעה או טיפולים הורמונליים אחרים, היסטוריה רפואית וכירורגית שעשויה להיות רלוונטית, והיסטוריה משפחתית של אנדומטריוזיס או של מקרי סרטן גינקולוגיים.
הרופאים נעזרים לעיתים בבדיקות נוספות על מנת לאבחן אנדו ללא ניתוח, או לאשר מעורבות של איברים שכנים כגון מעורבות מעיים, מערכת עיכול ועוד. בדיקות אלו כוללות לדוג': קולונוסקופיה, אולטרסאונד רקטלי, אולטרסאונד של דרכי השתן, CT ,MRI וכד'. אין עדיין בדיקות דם המאפשרות את אבחון המחלה. ישנם בדם שני סמנים הנקראים CA-125 ו-CA19-9 שרמתם עלולה להיות מוגברת אצל נשים עם אנדומטריוזיס. הבעיה היא שהסמנים אינם ספציפים ויכולים להיות מוגברים במצבים רבים נוספים.

חשוב לדעת! בקרב נשים רבות, שום בדיקה לא מזהה נוכחות של נגעי אנדומטריוזיס, עקב גודלם. אולטרסאונד, MRI או CT אשר חוזרים תקינים אינם מעידים כי אין אנדומטריוזיס! גם אם בדיקות אלו יוצאות תקינות, באם הסימפטומים שלך נמשכים ומפריעים לשגרת חייך, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאנדו' אשר בקיא בהסקה על סמך תסמינים, בדיקה גינקולוגית ובדיקות נוספות.
אבחון חד משמעי של אנדומטריוזיס נעשה ע"י לפרוסקופיה (ניתוח אבחוני וטיפולי בהרדמה מלאה אשר מתבצע ללא פתיחת בטן) עם נטילת ביופסיה מהנגעים שהורדו על מנת לוודא שהם אכן תאי אנדומטריום. ניתוח זה נועד גם להוריד נגעים, ציסטות והידבקויות והוא כיום האפשרות הטיפולית הקונבנציונלית המומלצת ביותר בקרב מומחים רבים.

גורמים אפשריים להיווצרות המחלה:

  1. זרימת וסת הפוכה
    תופעה זו מתרחשת כאשר תאי רירית הרחם זורמים חזרה דרך החצוצרות אל חלל הרחם ואינם מופרשים מן הגוף כדימום ווסתי. תאים אלו נטמעים באברי האגן ומשגשגים שם עד שנוצרים נגעים והידבקויות.
    מידה זו או אחרת של זרימה הפוכה קיימת ככל הנראה אצל מרבית הנשים אולם בדרך כלל מסוגל הגוף להיפטר משיירי הרקמה מבלי שתתפתח בעיה. מניחים שאנדומטריוזיס יתפתח אצל נשים שגופן אינו מסוגל להתמודד עם התופעה וכיום זוהי הסברה המקובלת ביותר. אולם, תיאוריה זו אינה מסבירה מדוע נשים שרחמן נכרת ממשיכות לפתח אנדומטריוזיס, ומדוע ניתן למצוא נגעים בקרב עובריות ובמקרים נדירים אף אצל גברים.
  2. מטאפלזיה
    זהו שמו של תהליך התמיינותם של תאי רקמה מסוג אחד לתאי רקמה מסוג אחר. תהליך זה מתרחש בשלב העוברי. לפי סברה זו חלק מהתאים משמרים את יכולתם העוברית להפוך לתאי רירית רחם גם בבגרות.
  3. נטיה תורשתית
    קיימת נטייה משפחתית ללקות באנדומטריוזיס ולכן עשוי להיות מרכיב תורשתי למצב. נמצא שאם יש לך תאומה זהה עם אנדומטריוזיס, הסיכוי שלך להתפתחות המחלה גבוה פי 7 מאשר באוכלוסיה הכללית.
  4. נדידת תאים במחזור הדם או דרך מערכת הלימפה
    אף שהמנגנון אינו ידוע, נודדים ככל הנראה התאים האנדומטריוטיים דרך מחזור הדם או דרך מערכת הלימפה. תאוריה זו מסבירה כיצד במקרים נדירים אפשר למצוא תאי אנדומטריום במקומות מרוחקים כמו הריאות והמוח.
  5. כשל חיסוני
    מערכת החיסון של חלק מהנשים הלוקות באנדומטריוזיס אינה מסוגלת לטפל ביעילות בתאים האנדומטריום. חלק מהלוקות במצב רגישות יותר לזיהומים מנשים שאינן לוקות באנדומטריוזיס אם כי הדעות חלוקות האם זהו גורם למצב או שמא תוצאה שלו.
  6. גורמים סביבתיים
    השערה נוספת היא כי יתכן שהמצב נגרם עקב חשיפה לגורמים סביבתיים מסוימים כגון תוצרי פירוק כימיים שפוגעים במערכת החיסון של הגוף. כמו כן, אנדומטריוזיס היא מחלה אשר ומושפעת מעודף אסטרוגן, ולכן קיים סיכוי כי שכיחותה ההולכת ועולה נובעת מכמות האסטרוגן הרבה שאנו נחשפים אליה באופן יומיומי דרך חומרי ניקוי, חומרי הדברה, פלסטיק, קוסמטיקה, בשר, חלב וכד'.
Scroll Up