רפואה מערבית

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי באנדומטריוזיס מבוסס על טיפול הורמונלי ותרופות נוגדות כאב – בין אם תרופות ללא מרשם כגון נוגדי דלקת לא סטרואידים, תרופות אופיאטיות במרשם רופא, טיפול בקנאביס רפואי דרך התווית התווית כאב כרוני וכד'. כמו כן, לעיתים ישנו שימוש בתרופות הפועלות לשיכוך כאב עצבי, דוגמת ליריקה או סימבלטה, אשר יכולות במקרים מסוימים לסייע לחלק מתסמיני הכאב.
מומלץ להתייעץ עם רופא/ת כאב או רוקח/ת לגבי אפשרויות שונות של טיפול תרופתי לכאב. 

הטיפול ההורמונלי ניתן לנשים במידה ואינן מתכננות להרות בקרוב. הוא נועד "לדכא" את האנדו (ולכן הוא גם נקרא "דיכוי הורמונלי") באמצעות שליטה במצב ההורמונלי ובכך מניעת שגשוג תאי רירית הרחם והיווצרות נגעים, הידבקויות וציסטות.
חשוב למצוא את הטיפול המדויק עבורך בהיוועצות עם הרופא המטפל, ולהיאזר בסבלנות-לכל טיפול יש תקופת הסתגלות, שלאחריה לרוב תופעות הלוואי פוחתות באופן ניכר. יש לציין כי ניתן להמשיך ולחוות תסמינים משמעותיים גם תחת הטיפול ההורמונלי, והדבר משתנה בין אישה לרעותה ובין אפשרויות הטיפול.

הטיפולים ההורמונליים המרכזיים מתחלקים לשלושה:

גלולות משולבות למניעת הריון

הגלולה המשולבת למניעת הריון (שהיא הגלולה הנפוצה והידועה) מכילה אסטרוגן ופרוגסטוגן. אף שהגלולה אינה מתווית לטיפול באנדומטריוזיס ומכילה אסטרוגן, פעמים רבות היא משמשת כאמצעי יעיל לטיפול באנדו. לגלולות יכולות תופעות לוואי שונות דוגמת כאבי ראש, בחילות, עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני וכד'.
חשוב שתמצאי את הגלולה הנכונה והמדויקת לך בעזרת הרופא המטפל. מומלץ לקחת את הגלולות ברצף, כך שלא יהיה מצב של וסת, שככל הנראה מחמיר את מצב האנדומטריוזיס מחודש לחודש.

טיפול פרוגסטטיבי – כולל גלולות על בסיס פרוגסטרון, התקן תוך רחמי הורמונלי על בסיס פרוגסטרון וזריקות פרוגסטרון

כיוון שאנדו' היא מחלה תלוית אסטורוגן, פעמים רבות קו הטיפול הראשון יהיה נטילת גלולות למניעת הריון על בסיס פרוגסטרון בלבד כגון סרזט ומיקרולוט או טיפול בויזאבל, שהיא הגלולה הייעודית היחידה שפותחה לטיפול באנדומטריוזיס (אך מסיבות טכניות אינה נחשבת כאמצעי מניעה). לנשים רבות זהו פיתרון מצוין, בעוד לאחרות הוא פחות מתאים. תופעות הלוואי האפשרויות של גלולות מסוג זה דומות לתופעות הלוואי של הגלולות המשולבות. עם גלולות של פרוגסטרון בלבד כגון סרזט ומיקרולוט יש יותר נטייה לדימומים בין וסתיים, שיכולים לעיתים להשתפר באמצעות נטילת הגלולה בשעה קבועה ומדויקת מדי יום. יש לקחת את הגלולות ברצף, כך שלא יהיה מצב של וסת, שעלול להחמיר את חומרת הסימפטומים ולגרום להחמרה בנגעי האנדו.
כמו כן, בשנים האחרונות משמש ההתקן התוך רחמי 'מירנה' כאמצעי מועדף לטיפול בתופעות האופייניות לאנדומטריוזיס. התקן זה משחרר כמות קטנה של ההורמון בחלל הרחם. זהו טיפול שמומלץ גם לנשים עם אדנומיוזיס, כיוון שההורמונים המשוחררים לרחם יכולים להגיע ישירות לשריר הרחם שם נמצאים נגעי האדנומיוזיס. ההתקן מתאים גם לנשים שעוד לא הרו. רופאים/ות יטענו שתופעות הלוואי עמו פחותות, אך ישנן נשים אצלן יש תופעות לוואי כמו כל אמצעי הורמונלי אחר. הכנסת ההתקן עלולה להיות מלווה בכאבים במהלך ההתקנה ולאחר מכן בעיקר בקרב נשים עם אנדו.

טיפולי קו שני לדיכוי הורמונלי

אנאלוגים ל-GNRH (דקפפטיל, לוקרין) – 
ההורמון Gonadotropin-Releasing Hormone – GnRH הוא הורמון המופרש מבלוטת ההיפותלמוס במוח ומשפיע על בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) וגורם לה להפריש הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה (FSH,LH). תרופות תואמות GnRH פועלות על בלוטת ההיפותלמוס ומונעות ממנה הפעלה של המעגל ההורמונלי הזה וכך למעשה "מדכאות" את הפעילות ההורמונלית של השחלות ומפחיתות בצורה משמעותית את הפרשת האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף. יש לקחת בחשבון שלרוב יהיה דימום כשבוע-שבועיים לאחר הזריקה..
תרופות אלה נחשבות יעילות למדי בטיפול בתסמיני האנדומטריוזיס, אולם הן גם "מעבירות" את האישה למצב מדומה של גיל המעבר. מתוך כך, נשים רבות יסבלו מתסמיני גיל המעבר בטיפול כזה, דוגמת: יובש בנרתיק, גלי חום, שינויים במצב הרוח וכד'. לכן מומלץ שהטיפול בהם ימשך 3-6 חודשים לכל היותר. במידה ויש צורך בטיפול ארוך יותר, יש לשקול טיפול הורמונלי משלים, ע״י הוספת הורמונים נוספים, למניעת תופעות הלוואי שהוזכרו.
GnRH antagonist (אוריליסה/אלגוליקס) – 
אוריליסה היא תרופת קו שני חדשה יותר המשווקת בארץ מ2020 ונכנסה ב2021 לסל הבריאות.  בשונה מדקפפטיל ולוקרין היא ניתנת בטבליות לבליעה ובשתי אפשרויות מינון, ומתוך כך ככל הנראה עשויה לגרום לפחות תופעות לוואי.
עקב הפגיעה האפשרית בצפיפות העצם, בכל הטיפולים הנ"ל יש לרוב הגבלת זמן של כשנה-שנתיים. לעיתים יאפשרו לקחת את התרופה לזמן ארוך יותר, בתלות במצב צפיפות העצם ו/או נטילת טיפול מתאים לאיזון המצב.

 

טיפול ניתוחי

הטיפול הניתוחי באנדומטריוזיס מתבצע לרוב באמצעות לפרוסקופיה – ניתוח זעיר־פולשני המבוצע דרך חתכים קטנים (כ־5–10 מ״מ) בדופן הבטן, דרכם מוחדרים מצלמה וכלים כירורגיים.

בתחילת הניתוח מנפחים את חלל הבטן בגז (CO₂), כדי ליצור מרחב עבודה. לאחר מכן מוחדרת מצלמה דרך אחד הפתחים, ומתבצעת סקירה של חלל הבטן והאגן. בהתאם לצורך, מוחדרים 1–3 פתחים נוספים לצורך ביצוע הפעולות הניתוחיות. זהו הליך שאינו מצריך פתיחת בטן.

הלפרוסקופיה משמשת הן ככלי אבחנתי (והיא הדרך הוודאית היחידה לאבחן אנדומטריוזיס), והן ככלי טיפולי. במהלך הניתוח ניתן להסיר או לצרוב נגעי אנדומטריוזיס, להסיר ציסטות שחלתיות, לשחרר הידבקויות, ולעיתים גם לכרות אזורים נגועים (כגון חלקים מהמעי, רחם, שחלות או חצוצרות) – בהתאם למצב הרפואי ולרצון האישה לשמור על פוריות.

במצבים מסוימים הניתוח אינו רק אופציה אלא הכרח – למשל כאשר קיימות ציסטות גדולות, נגעים עמוקים הפוגעים בתפקוד איברים, תסמינים משמעותיים שאינם מגיבים לטיפול שמרני, או קושי להרות.

הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, ולאחריו תקופת החלמה של כשבועיים עד חודש בממוצע.

כאשר הניתוח מבוצע על ידי רופא/ה בעל/ת ניסיון והתמחות באנדומטריוזיס, הוא נחשב לאחת האפשרויות היעילות ביותר הקיימות כיום לטיפול במחלה, ולעיתים מביא להקלה משמעותית בתסמינים. עם זאת, חשוב לזכור כי בכ־30%–40% מהמקרים המחלה עלולה לחזור בתוך כ־5 שנים, במיוחד ללא טיפול הורמונלי מונע לאחר הניתוח. בנוסף, כאשר קיימים מצבים נלווים כגון אדנומיוזיס או גורמים נוספים לכאב כרוני באגן, ייתכן שהשיפור בכאב יהיה חלקי.

ומה לגבי ניתוח רובוטי?
בחלק מהמרכזים הרפואיים מבוצעים ניתוחים בגישה רובוטית שהיא למעשה גרסה מתקדמת של ניתוח לפרוסקופי. בארץ קיימות שתי  מערכות רובוטיות: da Vinci, ו- Hugo RAS. יתרונות הגישה הרובוטית על פני זו הלפרוסקופית הן יכולת השליטה של המנתח על הזרועות הרובוטיות, המאפשרות דיוק ותנועתיות גבוהה יותר, נוחות טכנית וביטול הרעד האנושי.  עם זאת, מבחינת המטופלת, מדובר עדיין בניתוח זעיר־פולשני עם עקרונות דומים ללפרוסקופיה. נכון להיום, אמנם אין הסכמה חד־משמעית כי הגישה הרובוטית מביאה לתוצאות טובות יותר בהכרח עבור כל המטופלות, אך מרכזים מובילים בעולם בוחרים ברובוט במקרים מורכבים הדורשים מעורבות של צוות רב-תחומי,  בדרך כלל צוות כירורגי ו/או אורולוגי.

בסופו של דבר, הגורם המשמעותי ביותר בהצלחת הניתוח הוא אותו גינקולוג מנתח, בעל ניסיון ומיומנות בטיפול באנדומטריוזיס המתפקד כ״מנהל אירוע״.  

התוכן המקצועי בחלק זה נוסח ונערך בליווי ד״ר יובל קאופמן, מנהל המרכז לאנדומטריוזיס במרכז הרפואי כרמל, וד״ר צפריר זיו, מנהל המרפאה לאנדומטריוזיס במרכז הרפואי וולפסון.