רקע, תסמינים ואבחון

אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית נפוצה, דלקתית, כרונית ותלוית אסטרוגן, אשר נגרמת עקב הימצאותם של תאים דמויי רירית רחם (אנדומטריוזיס) מחוץ לרחם, בעיקר במקומות שונים באגן.

בכדי להבין מה זאת מחלת האנדומטריוזיס ומה משפיע עליה צריך להבין ראשית את מבנה הרחם.
הרחם בנוי משלוש שכבות, השכבה הפנימית, רירית הרחם, אנדומטריום בלועזית, מצפה את הרחם בפנים. רירית הרחם גדלה במהלך המחזור החודשי בהשפעת ההורמונים המופרשים מהשחלה כחלק מהכנתה להשרשת הריון ברחם. במידה ואין קליטת הריון באותו חודש רירית הרחם כולה נושרת ומופרשת החוצה דרך הנרתיק יחד עם נוזל הוסת. מה שקורה באנדו' הוא שניתן למצוא תאים הדומים לתאי רירית הרחם באיזורים שונים מחוץ לרחם, בעיקר באיזור האגן והבטן, אך לא רק.

למה זה כל כך בעייתי שתאים דמויי רירית הרחם נמצאים בחללים אחרים בגוף או סמוך לאברים אחרים?
גם כאשר תאים דמויי רירית הרחם נמצאים מחוץ לרחם, הם ממשיכים "להתנהג" כתאי רירית הרחם. המשמעות של כך היא שהם מגיבים לשינויים הורמונאליים בגוף האישה וכך הם ממשיכים להתקיים ומסוגלים לגדול או לדמם כשמגיע זמן הווסת החודשית. אולם בניגוד לרירית הרחם שבמקומה הנכון, לתאים אלו לרוב אין להתנקז. הם ממשיכים לדמם ולגדול בעקבות פעילות הורמונלית (לדוגמא-בזמן הוסת, אך הדבר אפשרי ונפוץ גם ללא וסת או אפילו ללא רחם כלל), וכך גורמים לדלקת מקומית ויוצרים נגעים המתיישבים על איברים פנימיים ולעיתים אף חודרים אליהם, הידבקויות בין איברים וציסטות.

מוקדי האנדומטריוזיס מופיעים בשלוש צורות:

אנדומטריוזיס פריטונאלי-שטחי

נעי אנדומטריוזיס שטחיים על פני הפריטונאום (הקרום המכסה את איברי האגן-נקרא גם צפק).

אנדומטריוזיס שחלתי-ציסטות שחלתיות

אנדומטריומות או ציסטות שוקולד-ציסטות שחלתיות המכילות נוזל דמי.

אנדומטריוזיס עמוק

אנדומטריוזיס עמוקים החודרים לעומק הרקמות באיברים שונים (ההגדרה הפורמלית היא נגע החודר יותר מ5 מ"מ לפריטונאום) . אתרים השכיחים בהם ניתן תאי אנדומטריוזיס הם, בין היתר, החצוצרות, הרצועות המחזיקות את הרחם, שלפוחית השתן, המעיים והמחיצה הרקטו-וגינלית (באיזור הרקטום). במקרים נדירים יותר ניתן למצוא תאי אנדומטריוזיס באיזורים רחוקים מהאגן כגון הריאות או קרום הלב - ניתן לקרוא על כך עוד בחלק על סוגי אנדומטריוזיס באתר. חשוב לדעת כי אנדומטריוזיס יכול להימצא בכל מקום בגוף האדם, אך מרבים האיזורים נדירים למדיי.

דרגות המחלה:

נהוג לחלק את מצב המחלה לפי דרגות, אף כי מומחים רבים סוברים היום שזו גישה מעט מיושנת ושיש לסווג אנדומטריוזיס באופנים אחרים ויעילים יותר. עם זאת, החלוקה לדרגות עדיין נפוצה מאוד. בהקשר לכך חשוב לדעת כי אין קשר ישיר בין דרגת המחלה לבין רמת הכאב או תסמינים אחרים. אנדו דרגה 1-2 יכול לגרום לכאבים משתקים, בעוד אנדו בדרגה 4 יכול לא לגרום לתסמינים כלל. עם זאת, כן נמצאה הלימה בין דרגת האנדו' לבין קשיי הפוריות
החלוקה הנפוצה היא:

דרגה 1

אנדומטריוזיס מינימלי

נגעים שטחיים בודדים, ללא הידבקויות.

דרגה 2

אנדומטריוזיס קל/פריטונאלי

נגעים שטחיים מעט עמוקים ו/או גדולים יותר, המלויים לרוב ברקמת צלקת ודלקתיות אגנית. ללא הידבקויות משמעותיות.

דרגה 3

אנדומטריוזיס בינוני/מתון

נגעים נרחבים ועמוקים יותר, המתחילים לחדור לאיברי האגן או לפריטונאום. נוכחות של הידבקויות (כאשר איברים שונים נדבקים אחד לשני) ואנדומטריומה לפחות בשחלה אחת.

דרגה 4

אנדומטריוזיס חמור

נגעים עמוקים באיזורים רבים, ציסטות שחלתיות משמעותיות והידבקויות רבות בין איברים שונים באגן, לעיתים עד מצב של "אגן קפוא". (כיום הדרגה מתייחסת גם לאנדומטריוזיס מחוץ לאגן, לדוגמא בריאות).

תסמינים:

התלונה העיקרית של מרבית הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס היא כאבי וסת קשים וכאבי אגן סביב הוסת או באופן כרוני, וכן כאבים בזמן או אחרי קיום יחסים, בעיות עיכול ועייפות. אולם יכולים להיות תסמינים רבים נוספים: כאבי ביוץ קשים, קשיי פוריות, תסמינים דמויי דלקת בשתן, הפרעות במערכת העיכול, תשישות קשה וכד'.
להלן טבלה של תסמינים נפוצים:

כאב

שלפוחית השתן

מערכת העיכול

קשיי פוריות

דימום חריג

תופעות אחרות

אבחון:

החשד לאנדומטריוזיס עולה לפי הסימנים והסימפטומים האופייניים המפורטים בטבלה. כל אחד מהסימפטומים הללו יכול להופיע לבד או בשילוב עם סימפטומים אחרים.

תהליך האבחון אצל רופא מומחה לאנדומטריוזיס כולל לקיחת היסטוריה רפואית, בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטרסאונד. התשאול יכלול שאלות מכוונות לגבי סוג, היקף ותדירות התסמינים, ושאלות הקשורות למחזור החודשי ולפוריות כולל גיל הופעת המחזור הראשון, תדירות וסדירות המחזור, הריונות קודמים, שימוש באמצעי מניעה או טיפולים הורמונליים אחרים, היסטוריה רפואית וכירורגית שעשויה להיות רלוונטית, והיסטוריה משפחתית של אנדומטריוזיס או של מקרי סרטן גינקולוגיים.
הרופאים נעזרים לעיתים בבדיקות נוספות על מנת לאבחן אנדו ללא ניתוח, או לאשר מעורבות של איברים שכנים כגון מעורבות מעיים, מערכת עיכול ועוד. בדיקות אלו כוללות לדוג': קולונוסקופיה, אולטרסאונד רקטלי, אולטרסאונד של דרכי השתן, CT ,MRI וכד'. אין עדיין בדיקות דם המאפשרות את אבחון המחלה. ישנם בדם שני סמנים הנקראים CA-125 ו-CA19-9 שרמתם עלולה להיות מוגברת אצל נשים עם אנדומטריוזיס. הבעיה היא שהסמנים אינם ספציפים ויכולים להיות מוגברים במצבים רבים נוספים.
חשוב לדעת! בקרב נשים רבות, שום בדיקה לא מזהה נוכחות של נגעי אנדומטריוזיס, עקב גודלם. אולטרסאונד, MRI או CT אשר חוזרים תקינים אינם מעידים כי אין אנדומטריוזיס! גם אם בדיקות אלו יוצאות תקינות, באם הסימפטומים שלך נמשכים ומפריעים לשגרת חייך, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאנדו' אשר בקיא באבחון על סמך תסמינים, בדיקה גינקולוגית ובדיקות נוספות.

בשנים האחרונות החלו לפתח בדיקות לא פולשניות שונות לזיהוי מרקרים המעידים על נוכחות המחלה.
הבדיקה המפותחת ביותר שנמצאה במחקרים כיעילה מאוד (עם אחוזי דיוק של כ-95%!) ונכנסה לשוק בישראל במחצית השנייה של 2023 הינה בדיקת Endo-test. זוהי בדיקת לזיהוי micro-RNA ברוק המצביעים על נוכחות של המחלה. הבדיקה מתאימה לנשים בגילאי 18-43 שלא נמצאו אצלן עדויות ברורות אחרות לקיום המחלה, אך שהתסמינים עדיין מחשידים אליה. הבדיקה לא יכולה להבדיל בין סוגי המחלה, ולא מזהה אדנומיוזיס כלל. 
מכיוון שהבדיקה חדשה בשוק היא אינה כלולה בסל הבריאות ועלותה גבוהה מאוד. ניתנים החזרים מביטוחים פרטיים. 
הבדיקה מחייבת הפנייה מרופא.ה גינקולוג.ית. למידע נוסף ניתן לקרוא באתר הרשמי.

אבחון חד משמעי של אנדומטריוזיס נעשה ע"י לפרוסקופיה (ניתוח אבחוני וטיפולי בהרדמה מלאה) עם נטילת ביופסיה מהנגעים שהורדו על מנת לוודא שהם אכן תאי אנדומטריום. ניתוח זה נועד גם להוריד נגעים, ציסטות והידבקויות והוא כיום האפשרות הטיפולית הקונבנציונלית המומלצת ביותר בקרב מומחים רבים. למרות שאבחנה חד משמעית של אנדומטריוזיס נעשית באמצעות ניתוח בלבד, כיום הרופאים המומחים יכולים לקבוע באופן מהימן למדי כי המטופלות אכן סובלות מאנדומטריוזיס על סמך בחינה של הרקע הרפואי והסימפטומים, יחד עם בדיקה גופנית.

לטובת בירור מעמיק של חשד לאנדומטריוזיס, חשוב להגיע אך ורק לרופא מומחה למחלה. כבר קבעת תור? מוזמנת להוריד את טופס ההכוונה הייעודי שלנו לפגישה ראשונה אצל רופא מומחה.

גורמים אפשריים להיווצרות המחלה:

  1. זרימת וסת הפוכה
    תופעה זו מתרחשת כאשר תאי רירית הרחם זורמים חזרה דרך החצוצרות אל חלל הרחם ואינם מופרשים מן הגוף כדימום ווסתי. תאים אלו נטמעים באברי האגן ומשגשגים שם עד שנוצרים נגעים והידבקויות.
    מידה זו או אחרת של זרימה הפוכה קיימת ככל הנראה אצל מרבית הנשים אולם בדרך כלל מסוגל הגוף להיפטר משיירי הרקמה מבלי שתתפתח בעיה. מניחים שאנדומטריוזיס יתפתח אצל נשים שגופן אינו מסוגל להתמודד עם התופעה וכיום זוהי הסברה המקובלת ביותר. אולם, תיאוריה זו אינה מסבירה מדוע נשים שרחמן נכרת ממשיכות לפתח אנדומטריוזיס, ומדוע ניתן למצוא נגעים בקרב עובריות ובמקרים נדירים אף אצל גברים.
  2. מטאפלזיה
    זהו שמו של תהליך התמיינותם של תאי רקמה מסוג אחד לתאי רקמה מסוג אחר. תהליך זה מתרחש בשלב העוברי. לפי סברה זו חלק מהתאים משמרים את יכולתם העוברית להפוך לתאי רירית רחם גם בבגרות.
  3. נטיה תורשתית
    קיימת נטייה משפחתית ללקות באנדומטריוזיס ולכן עשוי להיות מרכיב תורשתי למצב. נמצא שאם יש לך תאומה זהה עם אנדומטריוזיס, הסיכוי שלך להתפתחות המחלה גבוה פי 7 מאשר באוכלוסיה הכללית.
  4. נדידת תאים במחזור הדם או דרך מערכת הלימפה
    אף שהמנגנון אינו ידוע, נודדים ככל הנראה התאים האנדומטריוטיים דרך מחזור הדם או דרך מערכת הלימפה. תאוריה זו מסבירה כיצד במקרים נדירים אפשר למצוא תאי אנדומטריום במקומות מרוחקים כמו הריאות והמוח.
  5. כשל חיסוני
    מערכת החיסון של חלק מהנשים הלוקות באנדומטריוזיס אינה מסוגלת לטפל ביעילות בתאים האנדומטריום. חלק מהלוקות במצב רגישות יותר לזיהומים מנשים שאינן לוקות באנדומטריוזיס אם כי הדעות חלוקות האם זהו גורם למצב או שמא תוצאה שלו.
  6. גורמים סביבתיים
    השערה נוספת היא כי יתכן שהמצב נגרם עקב חשיפה לגורמים סביבתיים מסוימים כגון תוצרי פירוק כימיים שפוגעים במערכת החיסון של הגוף. כמו כן, אנדומטריוזיס היא מחלה אשר ומושפעת מעודף אסטרוגן, ולכן קיים סיכוי כי שכיחותה ההולכת ועולה נובעת מכמות האסטרוגן הרבה שאנו נחשפים אליה באופן יומיומי דרך חומרי ניקוי, חומרי הדברה, פלסטיק, קוסמטיקה, בשר, חלב וכד'.

    ניתן למצוא הרצאה מקיפה על התאוריות השונות להתפתחות המחלה, כאן

דילוג לתוכן