בכדי להבין מה זאת מחלת האנדומטריוזיס ומה משפיע עליה צריך להבין ראשית את מבנה הרחם.
הרחם בנוי משלוש שכבות, השכבה הפנימית, רירית הרחם, אנדומטריום בלועזית, מצפה את הרחם בפנים. רירית הרחם גדלה במהלך המחזור החודשי בהשפעת ההורמונים המופרשים מהשחלה כחלק מהכנתה להשרשת הריון ברחם. במידה ואין קליטת הריון באותו חודש רירית הרחם כולה נושרת ומופרשת החוצה דרך הנרתיק יחד עם נוזל הוסת. מה שקורה באנדו' הוא שניתן למצוא תאים הדומים לתאי רירית הרחם באיזורים שונים מחוץ לרחם, בעיקר באיזור האגן והבטן, אך לא רק.
למה זה כל כך בעייתי שתאים דמויי רירית הרחם נמצאים בחללים אחרים בגוף או סמוך לאברים אחרים?
גם כאשר תאים דמויי רירית הרחם נמצאים מחוץ לרחם, הם ממשיכים "להתנהג" כתאי רירית הרחם. המשמעות של כך היא שהם מגיבים לשינויים הורמונאליים בגוף האישה וכך הם ממשיכים להתקיים ומסוגלים לגדול או לדמם כשמגיע זמן הווסת החודשית. אולם בניגוד לרירית הרחם שבמקומה הנכון, לתאים אלו לרוב אין להתנקז. הם ממשיכים לדמם ולגדול בעקבות פעילות הורמונלית (לדוגמא-בזמן הוסת, אך הדבר אפשרי ונפוץ גם ללא וסת או אפילו ללא רחם כלל), וכך גורמים לדלקת מקומית ויוצרים נגעים המתיישבים על איברים פנימיים ולעיתים אף חודרים אליהם, הידבקויות בין איברים וציסטות.
נעי אנדומטריוזיס שטחיים על פני הפריטונאום (הקרום המכסה את איברי האגן-נקרא גם צפק).
אנדומטריומות או ציסטות שוקולד-ציסטות שחלתיות המכילות נוזל דמי.
אנדומטריוזיס עמוקים החודרים לעומק הרקמות באיברים שונים (ההגדרה הפורמלית היא נגע החודר יותר מ5 מ"מ לפריטונאום) . אתרים השכיחים בהם ניתן תאי אנדומטריוזיס הם, בין היתר, החצוצרות, הרצועות המחזיקות את הרחם, שלפוחית השתן, המעיים והמחיצה הרקטו-וגינלית (באיזור הרקטום). במקרים נדירים יותר ניתן למצוא תאי אנדומטריוזיס באיזורים רחוקים מהאגן כגון הריאות או קרום הלב - ניתן לקרוא על כך עוד בחלק על סוגי אנדומטריוזיס באתר. חשוב לדעת כי אנדומטריוזיס יכול להימצא בכל מקום בגוף האדם, אך מרבים האיזורים נדירים למדיי.
נהוג לחלק את מצב המחלה לפי דרגות, אף כי מומחים רבים סוברים היום שזו גישה מעט מיושנת ושיש לסווג אנדומטריוזיס באופנים אחרים ויעילים יותר. עם זאת, החלוקה לדרגות עדיין נפוצה מאוד. בהקשר לכך חשוב לדעת כי אין קשר ישיר בין דרגת המחלה לבין רמת הכאב או תסמינים אחרים. אנדו דרגה 1-2 יכול לגרום לכאבים משתקים, בעוד אנדו בדרגה 4 יכול לא לגרום לתסמינים כלל. עם זאת, כן נמצאה הלימה בין דרגת האנדו' לבין קשיי הפוריות.
החלוקה הנפוצה היא:
אנדומטריוזיס מינימלי
נגעים שטחיים בודדים, ללא הידבקויות.
אנדומטריוזיס קל/פריטונאלי
נגעים שטחיים מעט עמוקים ו/או גדולים יותר, המלויים לרוב ברקמת צלקת ודלקתיות אגנית. ללא הידבקויות משמעותיות.
אנדומטריוזיס בינוני/מתון
נגעים נרחבים ועמוקים יותר, המתחילים לחדור לאיברי האגן או לפריטונאום. נוכחות של הידבקויות (כאשר איברים שונים נדבקים אחד לשני) ואנדומטריומה לפחות בשחלה אחת.
אנדומטריוזיס חמור
נגעים עמוקים באיזורים רבים, ציסטות שחלתיות משמעותיות והידבקויות רבות בין איברים שונים באגן, לעיתים עד מצב של "אגן קפוא". (כיום הדרגה מתייחסת גם לאנדומטריוזיס מחוץ לאגן, לדוגמא בריאות).
התלונה העיקרית של מרבית הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס היא כאבי וסת קשים וכאבי אגן סביב הוסת או באופן כרוני, וכן כאבים בזמן או אחרי קיום יחסים, בעיות עיכול ועייפות. אולם יכולים להיות תסמינים רבים נוספים: כאבי ביוץ קשים, קשיי פוריות, תסמינים דמויי דלקת בשתן, הפרעות במערכת העיכול, תשישות קשה וכד'.
להלן טבלה של תסמינים נפוצים:
החשד לאנדומטריוזיס עולה לפי הסימנים והסימפטומים האופייניים המפורטים בטבלה. כל אחד מהסימפטומים הללו יכול להופיע לבד או בשילוב עם סימפטומים אחרים.
תהליך האבחון אצל רופא מומחה לאנדומטריוזיס כולל לקיחת היסטוריה רפואית, בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטרסאונד. התשאול יכלול שאלות מכוונות לגבי סוג, היקף ותדירות התסמינים, ושאלות הקשורות למחזור החודשי ולפוריות כולל גיל הופעת המחזור הראשון, תדירות וסדירות המחזור, הריונות קודמים, שימוש באמצעי מניעה או טיפולים הורמונליים אחרים, היסטוריה רפואית וכירורגית שעשויה להיות רלוונטית, והיסטוריה משפחתית של אנדומטריוזיס או של מקרי סרטן גינקולוגיים.
הרופאים נעזרים לעיתים בבדיקות נוספות על מנת לאבחן אנדו ללא ניתוח, או לאשר מעורבות של איברים שכנים כגון מעורבות מעיים, מערכת עיכול ועוד. בדיקות אלו כוללות לדוג': קולונוסקופיה, אולטרסאונד רקטלי, אולטרסאונד של דרכי השתן, CT ,MRI וכד'. אין עדיין בדיקות דם המאפשרות את אבחון המחלה. ישנם בדם שני סמנים הנקראים CA-125 ו-CA19-9 שרמתם עלולה להיות מוגברת אצל נשים עם אנדומטריוזיס. הבעיה היא שהסמנים אינם ספציפים ויכולים להיות מוגברים במצבים רבים נוספים.
חשוב לדעת! בקרב נשים רבות, שום בדיקה לא מזהה נוכחות של נגעי אנדומטריוזיס, עקב גודלם. אולטרסאונד, MRI או CT אשר חוזרים תקינים אינם מעידים כי אין אנדומטריוזיס! גם אם בדיקות אלו יוצאות תקינות, באם הסימפטומים שלך נמשכים ומפריעים לשגרת חייך, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאנדו' אשר בקיא באבחון על סמך תסמינים, בדיקה גינקולוגית ובדיקות נוספות.
בשנים האחרונות החלו לפתח בדיקות לא פולשניות שונות לזיהוי מרקרים המעידים על נוכחות המחלה.
הבדיקה המפותחת ביותר שנמצאה במחקרים כיעילה מאוד (עם אחוזי דיוק של כ-95%!) ונכנסה לשוק בישראל במחצית השנייה של 2023 הינה בדיקת Endo-test. זוהי בדיקת לזיהוי micro-RNA ברוק המצביעים על נוכחות של המחלה. הבדיקה מתאימה לנשים בגילאי 18-43 שלא נמצאו אצלן עדויות ברורות אחרות לקיום המחלה, אך שהתסמינים עדיין מחשידים אליה. הבדיקה לא יכולה להבדיל בין סוגי המחלה, ולא מזהה אדנומיוזיס כלל.
מכיוון שהבדיקה חדשה בשוק היא אינה כלולה בסל הבריאות ועלותה גבוהה מאוד. ניתנים החזרים מביטוחים פרטיים.
הבדיקה מחייבת הפנייה מרופא.ה גינקולוג.ית. למידע נוסף ניתן לקרוא באתר הרשמי.
אבחון חד משמעי של אנדומטריוזיס נעשה ע"י לפרוסקופיה (ניתוח אבחוני וטיפולי בהרדמה מלאה) עם נטילת ביופסיה מהנגעים שהורדו על מנת לוודא שהם אכן תאי אנדומטריום. ניתוח זה נועד גם להוריד נגעים, ציסטות והידבקויות והוא כיום האפשרות הטיפולית הקונבנציונלית המומלצת ביותר בקרב מומחים רבים. למרות שאבחנה חד משמעית של אנדומטריוזיס נעשית באמצעות ניתוח בלבד, כיום הרופאים המומחים יכולים לקבוע באופן מהימן למדי כי המטופלות אכן סובלות מאנדומטריוזיס על סמך בחינה של הרקע הרפואי והסימפטומים, יחד עם בדיקה גופנית.
לטובת בירור מעמיק של חשד לאנדומטריוזיס, חשוב להגיע אך ורק לרופא מומחה למחלה. כבר קבעת תור? מוזמנת להוריד את טופס ההכוונה הייעודי שלנו לפגישה ראשונה אצל רופא מומחה.
ניתן למצוא הרצאה מקיפה על התאוריות השונות להתפתחות המחלה, כאן.
מכיוון שהמיגרנות מעט שונות ממרבית התסמינים באנדומטריוזיס אנחנו רוצות לכתוב עליהן כמה מילים.
מפתיע או שלא מפתיע, ממצאי הסקר הגדול משנת 2022 שלנו מראים ש-90% מהנשים עם אנדומטריוזיס סובלות מתסמין של כאבי ראש חזקים או מיגרנות על רקע המחלה. בחצי מהמקרים עוצמת התסמין פוגעת באופן ניכר בתפקוד.
כל הזכויות שמורות © 2020 אנדו ישראל ע.ר.