קשיי פוריות הינם אתגר שכיח למדי באנדומטריוזיס. כ-30% ממטופלות במרפאות פוריות נמצאות כמאובחנות עם אנדומטריוזיס או אדנומיוזיס, וכ15% ממקרי האי פריון מיוחסים ישירות לאנדומטריוזיס. בהקשר זה, חשוב מאוד לציין שלצערנו אחוז לא מבוטל ממקרי האי פוריות ה"בלתי מוסברים" למעשה מוסברים על ידי אנדומטריוזיס אך האבחנה לא נעשתה כיאות.
לעתים קרובות, אישה כלל לא יודעת שיש לה אנדומטריוזיס עד שמגיעה לשלב של טיפולי פוריות. השפה הרפואית מכנה את שלל קשיי הפוריות תחת כותרת-מטרייה "אי-פיריון", אך חשוב לציין שבמרבית המקרים ניתן לטפל ולהתמודד עם קשיים אלו, ואין הכוונה לחוסר יכולת להרות.
ככל שאנדומטריוזיס מאובחן ברמה קשה יותר, כך שכיחות קשיי הפוריות עולה, אך קשיי פוריות מאפיינים גם אנדומטריוזיס שאובחן במצב שטחי או קל. בנוסף, אדנומיוזיס וכן אנדומטריוזיס (במיוחד חמור) קשור עם סיכון יתר לסיבוכי הריון כגון שליה נעוצה, רעלת הריון ולידות מוקדמות.
א. שינויים אנטומיים באיברי הרבייה – נפוץ באנדומטריוזיס עמוק. בתהליך רבייה תקין הביצית נעה מהשחלה לחצוצרה שם אמורה להיות נקודת המפגש עם הזרע לצורך הפרייה. לאחר שהופרתה, עליה להגיע לרחם ולהשתרש בו. בעיות מכאניות כדוגמת חסימות, ציסטות והידבקויות, עלולות לפגוע במעבר החופשי של הביצית בין האיברים, או אף למנוע אותו לחלוטין. קשיי השתרשות ברחם יכולים לנבוע בנוסף גם מאדנומיוזיס.
ב. דלקות והפרעות סביבתיות – גם אם אין שינויים מבניים, ציסטות או נגעים מפרישים חומרים שונים שיכולים לפגוע בתקינות הביציות ובעקבות כך בסיכוייהן לעבור הפרייה והשרשה. במצבים מסויימים, בעיקר במעורבות ישירה של השחלות, עלולה להיווצר גם פגיעה ב ברזרבה השחלתית-אומדן המצביע על מספר תאי הביצית (זקיקים) הבריאים והאיכותיים שהינם בעלי פוטנציאל להפריה ברגע נתון.
ג. אנדומטריומה- מעורבות אנדומטריוזיס בשחלות – אנדומטריומה (ציסטת "שוקולד" שחלתית של אנדומטריוזיס) עלולה לגרום לתפקוד לקוי של השחלות, ובכך פוגעת בהליך ההפרייה עוד מראשיתו, ויכולה לפגוע ברזרבה השחלתית.
במקרים אלו יש לבחון היטב וכל מקרה לגופו האם נכון לבצע ניתוח להסרת האנדומטריומה. האנדומטריומה אמנם עלולה לפגוע באיכות הביציות, להקשות על שאיבת ביציות, לגרום לזיהומים ולכאב רב, אך במקרה של אנדומטריומה גם התהליך הכירורגי בפני עצמו עלול לפגוע בשחלה וברזרבה השחלתית.
טיפולי הפוריות הניתנים לנשים, עם ובלי אנדומטריוזיס, מובחנים לשלושה, כאשר למעט מקרים חריגים הפרוטוקול הרפואי מנחה על התחלת הטיפול בשלב 1 והתקדמות בשלבים עפ"י הצורך עם הזמן:
סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות באנדומטריוזיס שאובחן במצב קל דומים לסיכויי הצלחת הטיפולים באוכלוסייה הכללית. נשים רבות מדווחות על החמרה בכאבים בעת לקיחת הורמונים בשל רגישות המחלה ובשל הפסקת הגלולות. יחד עם זאת, אין עדויות ברורות להחמרת נגעים בעקבות טיפולי פוריות ולפי מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית כעבור זמן, אצל רוב הנשים גם רמת הכאב חוזרת למה שהיתה לפני הטיפולים. לעיתים במקרים של אנדומטריוזיס חמור, רופא/ת הפוריות ימליצו על מעבר מיידי לIVF.
במהלך ההריון וההנקה, נשים רבות עם אנדומטריוזיס מדווחות על הקלה בתסמיני הכאב של המחלה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הריון לא מרפא את המחלה, נשים אלו זקוקות להמשך מעקב וטיפול, ולאחר ההריון וההנקה, יתכן שהתסמינים יחזרו. בנוסף, ישנם יותר ויותר עדויות של נשים שחוות החמרה במהלך ההריון.
במקרים של רזרבה שחלתית נמוכה, אנדומטריומה (אנדומטריוזיס עם מעורבות בשחלה), ובעיקר טרם ניתוח המערב שחלה, ואם אין רצון להשיג הריון מיידי (כמו לדוגמא בחולות רווקות) מומלץ לשקול הליך שימור פוריות. זאת מכיוון שהטיפול הכירורגי באנדומטריומה עלול לפגוע ברזרבה השחלתית בעצמו.
ישנן שתי אפשרויות במסגרת ביצוע שימור פוריות:
חשוב להדגיש שלא בכל זקיק יש ביצית; לא כל ביצית היא ביצית בשלה; לא כל ביצית בשלה מצליחה לעבור הפריה; לא כל הפריה הופכת לקדם-עובר(המינוח הרפואי של עובר שלא הוחזר לרחם) ;לא כל קדם עובר שמוחזר לרחם מתפתח להריון. לכן, יש להניח מכשולים רבים בדרך ולכן מקובל לשאוף ללפחות 20 ביציות.
יכולת השרידות של עוברים מוקפאים גבוהה משמעותית מיכולת השירדות של ביציות מוקפאות.
הליך שימור הפוריות, בניגוד לטיפולי פוריות, מסובסד במדינת ישראל בתנאים מסוימים בלבד.
החל משנת 2022 ובעקבות פעילות מאומצת של העמותה וארגונים נוספים, נכנס עדכון לסל התרופות אשר מקנה זכאות למימון שימור פוריות לכל מי שיש לה ירידה משמעותית מוכחת ברזרבה השחלתית בשתי בדיקות מתוך שלוש (FSH, AMH, AFC), כל עוד היא מתחת לגיל 39 (ללא קשר לאנדומטריוזיס).
אמנם ייתכן שתקראו במקומות שונים שמקרים מורכבים של אנדומטריוזיס מזכים במימון גם כן, אם ישנה גם ירידה משמעותית ברזרבה השחלתית, אך מדובר בנהלים ישנים של המשרד, וכיום אין צורך להוכיח מצב חריג של המחלה לצד הירידה ברזרבה השחלתית.
הטיפול ניתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין להם ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.
לצערנו, על אף שידוע שאנדומטריוזיס עמוק או אנדומטריומה גדולה עלולים לפגוע ברזרבה שחלתית, וכן שהרזרבה עלולה להיפגע במהלך ניתוח המערב שחלות, כיום הסבסוד עדיין מתאפשר רק למי שהרזרבה השחלתית שלה כבר ירודה. במצב האידיאלי, מומלץ היה לבצע הליך שימור פוריות עוד לפני שהרזרבה השחלתית נפגעת אם ניתן לחזות אותה, ולפני כל ניתוח המערב את השחלות. עמותת אנדומטריוזיס ישראל פועלת לקידום מדיניות זו ולשינוי נהלי הסבסוד הקיימים, כך שנשים עם רזרבה תקינה הצפויות לעבור ניתוח המערב את השחלות יהיו זכאיות גם הן לסבסוד.
עלות תהליכי שימור פוריות ללא קבלת מימון ציבורי גבוהה מאוד, ויכולה לנוע בין 8,000-16,000 ש"ח לכל סבב טיפול. זאת עוד לפני רכישת התרופות שעולות גם הן מס' אלפי שקלים.
לבדיקת זכאותך לסבסוד יש לפנות ליחידת ה-IVF בה את מטופלת ולקופת החולים שלך. לעיתים, ישנם מקרים בהם ניתן לקבל מימון למצבים נוספים גם בוועדות חריגים.
אם את חשה כי זכויותיך נפגעות וקופת החולים מערימה עלייך קשיים בלתי הגיוניים במימון ההליך, תוכלי להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור בקופת החולים. להלן קישורים לפניות הציבור בקופות החולים:
לאחר שמיצית את תהליכי התלונה בקופה, תוכלי להגיש תלונה לנציב קבילות במשרד הבריאות באופן מקוון, או לפנות אלינו וננסה לסייע.
בדיקת AMH
בדיקת AMH היא בדיקת דם שנחשבת לבדיקה אמינה להערכת הרזרבה השחלתית שלנו.
החל מחודש יולי 2024 הבדיקה מסובסדת לנשים עם אנדומטריוזיס במקרים הבאים:
– אנדומטריוזיס בדרגה בינונית ומעלה, או עם חשד למעורבות שחלתית.
– אחרי ניתוח שמערב שחלה.
– במצבים מסוימים של אנדומטריוזיס קל, בכפוף לשיקול דעת של רופא.ה מטפל.ת ורק אם ישנו חשד ממשי לפגיעה בפריון, לפני החלטה על שימור פוריות.
באופן רגיל, מצב של אי-פריון מוגדר כחוסר הצלחה להרות לאחר שנה אחת של נסיונות. אולם, בנשים עם אנדומטריוזיס מוכח וודאי, אי פריון מוגדר כבר לאחר חצי שנה של נסיונות להרות.
פוריות האישה מורכבת מגורמים רבים ובהם: רזרבה שחלתית, קיומו של ביוץ, איכות ביציות טובה, מעבר תקין בחצוצרות, רירית רחם מתפקדת ועוד. מצב החצוצרות יכול להיות מאובחן בעת הצורך ע"י צילום רחם או בדיקת אולטראסאונד מיוחדת שנקראת הידרוסונוגרפיה. קיומו של ביוץ מאומת ע"י וסת סדירה.
ישנן מספר בדיקות נפוצות שיכולות לעזור ולספק תמונה אודות הרזרבה השחלתית:
כל הזכויות שמורות © 2020 אנדו ישראל ע.ר.
