ניתוח לאנדומטריוזיס – כל מה שרצית לדעת

ההחלטה האם להיכנס לניתוח לפרוסקופיה לטיפול באנדומטריוזיס היא אף פעם לא קלה, ומעורבת בחששות, שאלות והרבה חוסר ודאות.
אנחנו פה לנסות לעשות לך סדר – ולתת תשובות לכל השאלות שהעסיקו אותך.

קודם כל – מה זה בכלל לפרוסקופיה?
לפרוסקופיה הינה שיטת ניתוח המבוצעת בעזרת מצלמה ומכשור המוחדרים דרך פתחים זעירים בדופן הבטן. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, ובמהלכו גז מוחדר לחלל הבטן כדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים. לאחר מכן מוחדרת מצלמה דרך חתך זעיר בדופן הבטן, אשר מאפשרת לצפות במתרחש בחלל הבטן דרך מסך. דרך מספר חתכים זעירים נוספים מוכנסים כלים ניתוחיים, ובאמצעותם מתבצע הניתוח.
במהלך ניתוח לאנדומטריוזיס תתבצע סריקה מקיפה של איברי הבטן והאגן, ובהתאם לממצאים יתבצעו הליכים רלוונטיים – כריתה או צריבה של מוקדי אנדומטריוזיס, הפרדת הידבקויות, כריתה של ציסטה שחלתית, כריתת חצוצרות וכד'.

(מחפשת רשימת ציוד לניתוח? קפצי ישר לחלק של מהלך הניתוח)  

שלב ההחלטה

1. מתי נכון, אם בכלל, להיכנס לניתוח?
אלה האינדיקציות הרפואיות להמלצה על ניתוח:

  • מיצוי טיפול שמרני – ניסית מספר סוגי טיפול שמרניים (מספר סוגי גלולות /התקן/ טבעת וכד')  ללא הטבה במצבך, או עם הטבה חלקית והמשך פגיעה משמעותית באיכות החיים
  • ניסיון להרות במשך תקופה ללא הצלחה, כשההערכה היא שהסיבה לכך היא כתוצאה מאנדומטריוזיס
  • חוסר אפשרות ליטול טיפול הורמונלי – אם עקב תופעות לוואי קשות, היסטוריה רפואית או רצון להרות
  • ציסטה שחלתית גדולה או בעלת מראה מחשיד לממאירות
  • סכנה לתפקוד איברים
  • העדפה של המטופלת
    *בארץ לא נהוג להמליץ להיכנס לניתוח רק עבור קבלת אבחנה ויש לקחת בחשבון שגם הניתוח אינו מהווה תרופת קסם.
    *במקרה של כריתת רחם האינדיקציות האפשריות הן אדנומיוזיס, שרירנים בנוסף לאנדומטריוזיס או ניתוח לאנדומטריוזיס כשהאישה סיימה ללדת.  יש לזכור שגם כריתה לא תמיד פותרת את התסמינים, וכי מומלץ לעשות כריתת רחם מלאה (כולל צוואר הרחם).

2.איך לבחור מנתח?
(כיוון שהיום הרוב המוחלט של המנתחים לאנדומטריוזיס הינם מנתחים גברים, אנו משתמשות בלשון זכר)

אלה הטיפים שלנו –

  • קודם כל, אנו ממליצות ללכת עם מנתח שאת מרגישה איתו אמון. תשאלי את עצמך במהלך הפגישה ואחריה –
    -האם אני מרגישה שמתייחסים אליי בכבוד ורגישות?
    – האם אני מרגישה שיש לי זמן לשאול את כל מה שמטריד ומעסיק אותי?
    – האם הוסבר לי למה אני צריכה ניתוח, ומה אחוזי ההצלחה שלו?
    – האם קיבלתי את כל המידע הרלוונטי לגבי הניתוח, כולל העובדה שהוא לא בטוח יסייע לתסמינים?
    – האם אני מרגישה שיש עליי לחץ להיכנס לניתוח בהקדם, בפרט ניתוח פרטי?
  • כמובן, כדאי לנסות לחפש ברחבי הרשת המלצות וחוות דעת על המנתח, וכמובן להיעזר בקהילות השונות שלנו.
  • תמיד טוב לשמוע חוות דעת שניה טרם הניתוח, וכך לקבל תמונה רחבה יותר על מצבך. (החיסרון של חוות דעת שניה הוא שהיא יכולה לעיתים להיות מבלבלת, ויש לקחת זאת בחשבון מראש)
  • הכי חשוב – ללכת אך ורק למנתח שעבר התמחות על (fellowship) בחו"ל בניתוחים אנדוסקופיים לאנדומטריוזיס או הכשרה מעמיקה במרכז אנדומטריוזיס גדול בארץ, בעדיפות לכזה שעבר הכשרה של שנתיים מינימום, ושכללה ניתוחים בפועל ולא רק צפייה. תוכלי לקרוא על ההתמחויות של המנתחים ברחבי האינטרנט וכן לשאול בעדינות את הרופא.


3. האם יש נתונים על אחוזי היעילות של הניתוח? האם הוא עוזר תמיד?

באופן כללי, רוב המנותחות יחוו הטבה ברמה כזו או אחרת. דו"ח 11 שנים ל-1 מ-10 נשים: אנדומטריוזיס במספרים שנכתב על סמך תשובותיהן של כ-2000 חברות קהילה, מצא שכ70% מהמשיבות חוו הטבה בעקבות הניתוח, אך 20% בלבד ציינו כי הניתוח הטיב מאוד את מצבן לאורך זמן של שלוש שנים.
פעמים רבות ועקב האיחור באבחון, הכאב הכרוני שגורם האנדו מביא לרגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית, שגורמת בתורה להגברת הכאב הכרוני ויצירת מוקדי כאב חדשים שלאו דווקא קשורים ישירות לאנדו. לכן, אם הכאב הוא כבר כלל גופי ולא רק ממוקד באגן, יתכן שניתוח אינו המענה הנכון, או שיהיה צורך במעטפת טיפולית נוספת דוגמת שיקום כאב ורפואה משלימה.

4. האם יש עדיפות לניתוח רגיל או רובוטי?
לפי הספרות המקצועית אין הבדל. התוצאות של הניתוחים ושיעור הסיבוכים זהה בין ניתוח לפרוסקופי לניתוח רובוטי. המקרה העיקרי שבו רובוט עשוי להיות עדיף הוא BMI מאוד גבוה של המנותחת.

5. האם יש הבדל בין ניתוח ציבורי לפרטי?
מערכת הרפואה הציבורית בישראל היא מצויינת ועקרונית הטיפול במערכת הציבורית אמור להיות טוב ואיכותי. ניתוחים מורכבים כדאי לשקול לבצע  לקיים ברפואה הציבורית, בביה"ח שיש בו את כל התשתית הנדרשת, דוגמת מומחים מדיסציפלינות אחרות, בנק דם פעיל, מכשור מתאים במקרה של סיבוכים (נדירים) ועוד.
החסרונות של ניתוח ציבורי הם חוסר היכולת להתחייב למנתח ספציפי (ברוב מרכזי האנדומטריוזיס), השתתפות פעילה של מתמחים במהלך הניתוח (כמובן שהם מלווים ע"י הרופא הבכיר לאורך הניתוח) והמתנה ארוכה יותר מאשר לניתוח פרטי.

6. האם יש הבדל בין צריבה (Ablation) וכריתה (Excision)?
רוב המנתחים המובילים משתמשים בשיטת הכריתה ולא בשיטת הצריבה. אולם, חשוב להדגיש שרוב העבודות בספרות הרפואית לא הראו הבדל בתוצאות בין שתי השיטות הללו (פרט לשיפור בכאבים בקיום יחסים עם כריתה לעומת צריבה).

7. מתי צריך לשקול שימור פוריות?

  • לפני ניתוח לטיפול באנדומטריומה
  • במקרה של רזרבה שחלתית נמוכה

8. האם אני אוכל לדעת מראש מה יקרה בניתוח?
חשוב לבצע שיחת תיאום ציפיות עם המנתח, על כל מה שיבוצע או לא יבוצע בניתוח, בהתאם להסכמתך. לדוגמא – מה לעשות אם מוצאים חצוצרה מודלקת שיש לכרות אותה? איך להתנהל במידה ומוצאים מעורבות מעי משמעותית? וכן הלאה.

שלב ההכנה לניתוח

1. איזה בדיקות צריך לבצע לפני ניתוח?
לפני הניתוח תתבקשי לבצע בדיקות דם ושתן: ספירה מלאה, כימיה בדם, תפקודי קרישה, שתן כללי ותרבית. אם את מעל גיל 40 תתבקשי לבצע בנוסף גם בדיקת א.ק.ג וכן צילום חזה. במקרים מסויימים בהתאם להיסטוריה הרפואית לעתים תתבקשי לבצע בדיקות נוספות.

2. מה זה טרום ניתוח?
מטרת הטרום ניתוח היא להכין אותך לקראת הניתוח שאת עתידה לעבור. טרום הניתוח יבוצע בבית החולים ימים אחדים ולעתים אף חודשים לפני הניתוח, ועלייך להגיע אליו כשבידך תוצאות הבדיקות שהתבקשת לבצע. בטרום הניתוח ילקחו ע"י האח/ות מדדים של לחץ דם, דופק, גובה ומשקל. כמו כן, ילקח לך דם לצורך זיהוי סוג הדם.
הרופא/ה המרדימ/ה (לא בהכרח זה שיהיה נוכח בפועל בניתוח) ישאלו אותך שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך, מחלות ידועות, אילו תרופות את נוטלת, רגישויות לתרופות או רגישויות לחומרים, ותקבלי הנחיה על הצום הרלוונטי טרם הניתוח. במידת הצורך, בהתאם לתוצאות הבדיקות וכן בהתאם להיסטוריה הרפואית שלך, תופני לרופאים נוספים או בדיקות נוספות.   בנוסף, בטרום ניתוח תחתמי על טפסי הסכמה מדעת רלוונטיים לקראת הניתוח.
במקרים מסויימים, אין צורך בטרום ניתוח לפני הניתוח.

3. האם יש הנחיות מיוחדות טרם הניתוח?

  • צום ותזונה: יש להגיע לניתוח בצום של מספר שעות (לרוב כ6-8 שעות), בהתאם להוראות שקיבלת בטרום ניתוח. בנוסף, בניתוחים מסוימים המערבים מעיים יש צורך לעבור הכנת מעיים, הכוללת נטילת תכשיר משלשל ביום/מספר ימים טרם הניתוח והקפדה על תזונה ספציפית, לרוב של מאכלים נוזליים בלבד.
  • הפסקת תרופות ותוספים: באופן עקרוני יש להפסיק מדללי דם כשבוע לפני הניתוח, אך תקבלי על כך הנחיה ברורה מהרופא/ה או המרדימ/ה. יש לעדכן בטרום ניתוח לגבי כל התרופות ותוספי התזונה אותם את נוטלת, כדי שתקבלי הנחיות רלוונטיות נוספות במקרה הצורך.
  • לק בציפורניים: לעיתים תתבקשי להסיר את הלק טרם הניתוח. הבקשה להסרת הלק קשורה לצורך במדידת סטורציית החמצן בדם לאחר הניתוח, דרך מכשור אשר שמים על האצבע. בכל בית חולים ההנחיות קצת אחרות – יש כאלו שינחו אותך להוריד לק לגמרי, אחרים יבקשו שציפורן אחת תישאר ללא לק ובאחרים לא תקבלי הנחיה מיוחדת.
  • עגילים: יש להסיר כל רכיב מתכתי לפני ניתוח. במידה ויש עגיל שלא ניתן להסירו, יתכן שיהיה צורך לחתוך את העגיל לפני הניתוח.


4. האם ניתן לעבור ניתוח בזמן וסת? ומה לגבי תוך כדי מחלת חום?
אין בעיה לעבור ניתוח בזמן וסת. לגבי מחלת חום – במידה וחל שינוי במצבך הבריאותי לפני הניתוח למשל הופעת חום, שעול, נזלת, הצטננות או כל תחושה אחרת, חשוב לדווח על כך בהקדם האפשרי לרופא המטפל בך. באופן עקרוני, לא ניתן לבצע ניתוח בזמן מחלת חום בשל סיכוני הרדמה.

5. מהם הסיכונים שיש בניתוח?
ללפרוסקופיה יתרונות רבים כגון יכולת סקירת אגן ובטן עליונה בצורה אופטימלית, אפשרות לאבחון וטיפול באותו ניתוח, ביצוע ניתוח רחב היקף ללא פתיחת בטן, פחות הידבקויות אגניות וזיהומים אחרי ניתוח מניתוחי פתיחת בטן, משך אשפוז קצר יותר ועוד.
עם זאת, ככל ניתוח גם כאן יש סיכונים. הסיכונים אמנם נשמעים מפחידים מאוד אבל חשוב לומר שהם יחסית נדירים, בוודאי כאשר מדובר במנתחים מנוסים:
-סיכונים מינוריים: זיהום, דימום שידרוש מתן מנות דם
-סיכונים מג'וריים (רלוונטיים בעיקר במקרה של אנדומטריוזיס עמוק): פגיעה בשופכן, פגיעה במעי, סטומה (נדיר)
-סיכונים ארוכי טווח: פגיעה ברזרבה השחלתית (במהלך ניתוח המערב שחלה
-סיכונים שגרתיים הקשורים להרדמה כללית
במקרה של סיבוך משמעותי, ניתוח לפרוסקופיה יכול להיהפך לניתוח לפרוטומיה (פתיחת בטן) תוך כדי הניתוח (קורה לעיתים נדירות).

 

מהלך הניתוח

1. מתי אני אמורה להגיע לבית החולים? האם יש להגיע עם מלווה?
לרוב נהוג להתאשפז בבית החולים בבוקר הניתוח או בערב לפני, תלוי בהנחיות שקיבלת. כדאי להגיע עם מלווה, ולדאוג לכך שככל האפשר תקבלי עזרה ותמיכה בימים הראשונים לאחר הניתוח.

2. מה כדאי להביא איתי לאשפוז?
הנה רשימת ציוד שיצרנו על סמך המלצות של חברות הקהילה שלנו 🙂

3. מה קורה טרם הניתוח?
ביום הניתוח תקבלי חלוק, יושם לך צמיד זיהוי, תתבקשי להסיר עדשות, פירסינג וכד' ויבקשו ממך פרטים על תרופות, אלרגיות וכד'. כמו כן, יושם לך עירוי לוריד, דרכו יכניסו את חומר ההרדמה ולאחר מכן לאורך האשפוז את משככי הכאבים.  

4. איך נראה תהליך הכניסה לחדר הניתוח ומי נמצא בחדר?
בכניסה לחדר ניתוח תחוברי לחמצן ומוניטור. לרוב ישימו סקוץ' סביב הידיים שלך, כדי שהן לא ייפלו לאחר שתורדמי. בעבר, היה מקובל לעיתים להרים את רגלייך במיטת הניתוח הייעודית כבר טרם ההרדמה. היום דבר זה אינו מקובל, ואת יכולה להדגיש לצוות לא לעשות זאת.
ההרדמה הינה הרדמה כללית שיכולה להעשות דרך מסכה עם חומר מרדים או עם עירוי תוך ורידי. לאחר ההרדמה האישה ממוקמת בשולחן חדר הניתוח באופן שמתאים לניתוח המבוצע- לרוב במצב שנקרא ליטוטומי, עם ריפוד על הרגליים וידיים צמודות לצדי הגוף. כאמור, כל זה צריך להיעשות רק לאחר ההרדמה.
בחדר הניתוח יהיו:

  • המנתח
  • 1-2 עוזרים
  • 2 אחים/ות
  • רופא/ה מרדימ/ה (ולפעמים מתמחה בהרדמה)
  • סניטר/ית
  • בהתאם להיקף הניתוח – לפעמים יהיה מנתח מתחום התמחות נוסף, כגון אורולוגיה או כירורגיה כללית.

5. אני מתמודדת עם פוסט טראומה ו/או חרדה. מה אפשר לעשות כדי שההליך יהיה פחות מאתגר עבורי?
באם יש רקע טראומטי או חרדה מהניתוח, מומלץ ליידע מראש את הרופא המנתח ולבקש שתהליך הכניסה לניתוח יהיה רגיש ועדין ככל האפשר, לדוגמא: מיעוט אנשי צוות בכניסה לתהליך, הסבר לפני כל אחת מהפרוצדורות בהכנה ושמירה על הפרטיות האינטימית שלך ככל האפשר לפני ואחרי הניתוח (מבחינת ביגוד וכד').

6. מה אורך הניתוח?
הניתוח אורך בדרך כלל בין שעה למספר שעות, תלוי בהיקף הניתוח ובטכניקה הניתוחית שנבחרה. לאחריו תועברי לחדר ההתאוששות כדי להתאושש מחומרי ההרדמה.

 

שלב ההתאוששות

1. עם איזה מכשור אתעורר לאחר הניתוח ולאיזה תחושות לצפות?
לאחר הניתוח תתעוררי עם:

  • חיבור למוניטור בכדי לנטר את מצבך בשעה שלאחר הניתוח
  • עירוי נוזלים לוריד
  • קטטר בכיס השתן (בחלק מהמקרים יסירו את הקטטר טרם ההתעוררות מההרדמה)
  • מס' חתכים זעירים בבטן (דרכם התבצעה הפעולה), סגורים על ידי תפר
  • לעיתים תהיי מחוברת למכשירים נוספים, תלוי בהיקף הניתוח

את צפויה להרגיש אי נוחות בגרון עקב הוצאת צינור ההרדמה, אשר תחלוף מעצמה תוך שעות עד מספר ימים לאחר הניתוח. בנוסף, לעיתים יופיעו בחילות ואף הקאות.
למחלקה תחזרי לאחר שהתעוררת מההרדמה, ולחץ הדם והדופק תקינים ויציבים

2. איך נראות השעות הראשונות לאחר ההתאוששות?
קודם כל – כמובן שזה תלוי בסוג הניתוח, סוג המחלה והמנותחת.

  • בשעות הראשונות לאחר הניתוח, ייתכן ותסבלי מכאבים מסוגים שונים. סוג מרכזי של כאבים הינו כאבים באיזור הכתפיים. כאבים אלו נובעים מכליאת אויר מתחת לסרעפות, כתוצאה משאריות של הגז שבו נעשה שימוש במהלך הניתוח. מומלץ לקום מהמיטה ולהתהלך בזהירות כמה שיותר מהר (בהתאם לתחושתך והנחיות הצוות הרפואי) כיוון שהדבר מסייע לגז להשתחרר ולכאבים לחלוף יותר במהירות. כמובן שניתן לבקש משככי כאבים מהצוות הרפואי.
  • ייתכנו דימומים או הפרשות מהנרתיק.
  • חזרה לתזונה ושתיה תעשה לפי הנחיית המנתח. באופן עקרוני, בניתוחים שלא מערבים מעי: כשעתיים לאחר הניתוח תוכלי לחזור לשתות. בתחילה שתיה צלולה כמו מים או תה. בהמשך, לפי קצב ההתאוששות, תוכלי לחזור לאכול. מומלץ להתחיל לאכול דברים רכים וקלים לעיכול, מפני שבמקרים רבים מערכת העיכול חוזרת לתפקד לאט לאחר הניתוח. במקרים של ניתוח המערב מעי, יש לעקוב אחרי הוראות התזונה של המנתח.
  • החתכים עשויים לגרום לכאב קל ואי נוחות, שצפויים לעבור תוך מספר שבועות


3. כמה זמן אהיה מאושפזת?
משך האישפוז משתנה בין סוג ניתוח אחד למשנהו, והוא יכול לנוע בין בין יום-יומיים לשבוע. הדבר תלוי בהיקף המחלה, הניתוח שעברת, ומצבים רפואיים ברקע. כמובן שאסור לנהוג לאחר הניתוח ולכן מלווה יתבקש להחזיר אותך הביתה. בסוף האשפוז תקבלי מכתב שחרור ובו הוראות מדויקות, וייקבע לך למתי להגיע לביקורת.

שלב ההחלמה בבית

1. מה אני צפויה להרגיש בימים הראשונים?
כמובן שהדבר משתנה בין אחת לשניה, אבל אלה התופעות הנפוצות שדיווחו עליהן חברות הקהילה שלנו –

  • עצירות בימים הראשונים לאחר הניתוח (ולאחר ניתוחים ארוכים ומורכבים-אף שבועיים ויותר לאחר הניתוח). ניתן להיעזר בפתרונות שונים לפי חומרת העצירות כגון נורמלקס, נרות גליצרין, חוקן ביתי, אבילק ועוד.
  • כאבים בכתפיים ובחזה מהגז, אשר עשויים להימשך עד שבועיים. כדאי ללכת בבית כמה שיותר על מנת לפנות את הגז מהגוף.
  • כאבים וגרד באיזור התפרים – יש לטפל בתפרים בהתאם להנחיות הרופא המטפל מבחינת רחצה, הסרת תפרים וכד'. למניעת צלקות קטנות באיזור החתכים, ניתן משלב מסוים להשתמש במשחות כגון קלוקוט. 
  • כאבי בטן באיזור הניתוח – כאבים כאלו יכולים להימשך גם שבועות, והם אינם בהכרח אינדיקציה לכך שהניתוח לא הצליח, אלא חלק מתהליך ההחלמה שיכול לקחת זמן
  • הוסת הראשונה לאחר הניתוח יכולה להיות כואבת במיוחד
  • דימומים או הפרשות מהנרתיק היכולות להמשך בין מספר ימים למספר שבועות, כתלות בסוג הניתוח.

2. כמה זמן לוקח תהליך ההחלמה, ואיך נכון להתנהל?
במשך הימים הראשונים לאחר הניתוח מומלץ על מנוחה מרובה, שתיה מרובה ואכילה מתונה. במקרים מסוימים, תקבלי הנחיות תזונתיות מיוחדות. תוכלי לחזור לפעילות שגרתית לפי הרגשתך ויכולות הגוף שלך, כשזמן ההחלמה הממוצע נע לרוב בין שבועיים לחודש לאחר הניתוח, אך יכול אף להימשך כחודשיים ויותר במקרים מסוימים.

3. מתי ניתן לחזור לקיים יחסים או לעשות ספורט?

  • פעילות גופנית:
    לפי הנחיות המנתח
  • קיום יחסים:
    אם לא הייתה פתיחה של דופן הנרתיק – שבועיים
    אם הייתה- לפי הנחיות המנתח

4. אילו סימני אזהרה מצריכים בירור רפואי?

  • חום גבוה
  • כאבים עזים במותן
  • כאבי בטן עזים שהולכים ומחמירים
  • דימום מסיבי
  • סחרחורות קשות
  • כל תסמין אחר שמרגיש חריג ופתאומי, כגון קוצר נשימה או הקאות חריגות

מעקב וחזרה לשגרה

1. מתי יסבירו לי מה נעשה בניתוח ומה הלאה?
כחודש-חודשיים לאחר הניתוח תיפגשי עם המנתח לפגישת ביקורת. חשוב לדעת – אם הניתוח מתקיים בפרטי, פגישת המעקב אמורה להיות ללא עלות נוספת. בפגישה יוסבר לך בפירוט מה נעשה בניתוח, ותוכלו לעבור יחד על דו"ח הניתוח על המושגים השונים ולדבר על המשך הטיפול. לאחר מכן, לרוב יומלץ להגיע לביקורת אחת לשנה, כנהוג אצל מטופלות אנדומטריוזיס.

2. האם צריך לקחת טיפול הורמונלי לאחר הניתוח?
מאחר ומדובר במחלה כרונית, וכדי לשמר את תוצאות הניתוח עד כמה שניתן, לרוב יומלץ לך להמשיך בטיפול הורמונלי גם לאחר הניתוח, אלא אם את מתכננת להיכנס להיריון.

3. מתי אפשר להתחיל לנסות להיכנס להיריון לאחר הניתוח?
אפשר להתחיל לנסות להרות מהרגע שמותר לקיים יחסים או לפי הנחיות המנתח. ההשפעה החיובית של הניתוח על הסיכוי להרות בולטת במיוחד בשנה הראשונה לאחר הניתוח, כיוון שהאגן נקי מנגעים. גם לאחר שנה ההשפעות החיוביות של הניתוח על יכולת הפריון יכולות להמשיך, אך לרוב מומלץ למי שרוצה לנסות להרות להתחיל לעשות זאת מוקדם ככל המתאפשר לך לאחר הניתוח, אם באופן טבעי ואם ב-IVF.

4. המנתח אמר שהוא זיהה נגעי אנדו', אבל הפתולוגיה יצאה תקינה. מה זה אומר?
אם הרופא המנתח אומר שמבחינה ויזואלית הוא ראה בוודאות נגעי אנדומטריוזיס, יש לך אנדומטריוזיס. לעיתים הפתולוגיה יוצאת תקינה למרות שקיימים מוקדי אנדומטריוזיס ולכן חוות הדעת של המנתח חשובה יותר במקרה זה מאשר תוצאות הביופסיה. קחי בחשבון שבמקרה והתבצעה בניתוח רק צריבה ולא כריתה, לא נלקחת ביופסיה.

5. לא מצאו אנדומטריוזיס בניתוח. מה עכשיו?
"מה יקרה אם לא ימצאו כלום?" הוא ללא ספק אחד החששות הנפוצים ביותר של מי ששוקלת להתנתח לאנדומטריוזיס. אם את נמצאת במצב כזה או חרדה ממנו, קודם כל אנחנו שולחות לך חיבוק. תדעי שמבחינתנו את חלק מאיתנו ככל שתרצי, גם אם לא ימצאו לך אנדומטריוזיס בניתוח.
חשוב להדגיש שאם נמצא בניתוח "רק" אדנומיוזיס, זו בהחלט סיבה הגיונית ונפוצה לתסמינים. לעיתים עולה בקהילות שלנו כי אם מוצאים אדנומיוזיס, זו לא סיבה מספיק משכנעת לכאב. כמובן שלא כך הדבר, ואדנומיוזיס יכול לגרום לתסמינים לא פחות מאתגרים מאנדומטריוזיס.
גם אם לא מצאו בניתוח אנדומטריוזיס או כל סיבה אחרת לכאב (כמו אדנומיוזיס, גודש ורידי אגן, IC) אין זה אומר כי הוא לא אמיתי או לא בר טיפול. במידה והסיבה לא נמצאה, אנו מקוות שמצאת רופא שלא מוותר עלייך, ומנסה להכווין אותך לפתרונות נוספים לטיפול בכאב כגון כגון רפואת כאב, פיזיותרפיה, רפואה משלימה וכד'.

דילוג לתוכן