סיפורה של גלולה

נפתח ונגיד שאנחנו מודעות לכך שגלולות רחוקות מלעזור לכולנו להתמודד עם תסמיני המחלה ושהן לא מתאימות לכולן מסיבות שונות. אולי יפתיע לגלות, אבל לפי הדוח השנתי שלנו משנת 2022 רק 34% מהנשים שנטלו גלולות דיווחו על הקלה משמעותית בתסמינים. למרות זאת, עדיין מדובר על אחת ההמצאות החשובות והמהפכניות בהיסטוריה ששינתה את פני האנושות, ובמיוחד, את חיי הנשים בעולם.

במאה ה-19 ובמרבית העולם עד המאה ה-20, גברים ונשים התחתנו בשידוכים ובנישואים מאורגנים בלבד. הפצת אמצעי מניעה הייתה אסורה מטעמי דת ושמרנות, ואמצעי המניעה שכן היו בשימוש כלשהו היו קונדומים, בשליטת הגברים כמובן. ועדיין, נשים רבות נכנסו להריון מחוץ לנישואין ונאלצו להתחתן בכפייה מכיוון שקיום יחסי מין מחוץ לנישואין (ובטח הריון) היה אסור. כאשר עלתה התנועה הפמיניסטית בתחילת המאה ה-20 (בערך), החלו ארגונים שונים בקידום ועידוד שימוש באמצעי מניעה.

עם התחזקות התנועה הפמיניסטית בארה"ב, נוסד ב-1916 ארגון בשם "הורות מתוכננת". ספוילר: הארגון הזה סייע רבות בפיתוח הגלולה. מדריכת חינוך מיני ופעילה חברתית בשם מרגרט סנגר יחד עם עוד נשים, פתחו את המרפאה הראשונה לאמצעי מניעה בברוקלין ניו יורק. הן כמובן נרדפו, נעצרו ונכלאו, אבל המאבק העיקש שלהן, בין השאר, הביא לשינוי תודעתי ביחס לאמצעי מניעה בארה"ב.

קופצות קדימה לשנות ה-30 של המאה ה-20, שנים בהן מדענים הבינו כי מינון גבוה של אנדרוגן, אסטרוגן או פרוגסטרון יכול למנוע ביוץ. רק ש..חברות תרופות, אוניברסיטאות וממשלות לא התעלפו על הרעיון של לקדם מחקרים בנושא..ולא קרה עם זה כלום (וואלה, מרגישות בבית עם המידע הזה).

ובכל זאת, בשנות ה-50, היוזמה של פעילות פמיניסטיות (כמו מרגרט סנגר, שקצת ביאסה כמי שגם תמכה ב"פיקוח ילודה" אבל בסדר) גרגורי פינקוס (ביולוג שפוטר מהארווארד בגלל מחקר שנוי במחלוקת שערך בנושא הפרייה חוץ גופית) ג'ון רוק, (רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש כמתווך מול הכנסייה הקתולית), וקתרין מקורמיק, (יורשת עשירה שמימנה את המחקר) – הניב פרי, ואלו, היו דמויות מפתח בפיתוח הגלולה.

ואז הגיעה ה-תגלית: פינקוס, גילה שהתקופה היחידה בה אישה בגיל הפריון אינה מבייצת – היא בתקופת ההריון, וזאת בין השאר בגלל שרמת הפרוגסטרון בגוף האישה בתקופה זו גבוהה.. אוקיי, אתן מבינות לאן זה הולך נכון?

פינקוס הבין, שאם יצליח ליצור מצב שבו רמת הפרוגסטרון אצל האישה ישמר גבוה, היא לא תבייץ.

והרעיון הזה הוא למעשה – הבסיס לפיתוח הגלולה ההורמונלית למניעת הריון.

מאז, הכל היסטוריה.. נכון ששימוש בגלולות למניעת הריון שנוי במחלוקת בקרב לא מעט א.נשים; לגלולות תופעות לוואי רבות, כאלה שגברים עם אמצעי המניעה שלהם לא צריכים לסבול, ובניגוד לאמצעי מניעה גבריים – אינן מונעות מחלות מין.

ובכלל – הן לא מתאימות לכולן.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהשינוי המהפכני של ההמצאה הזו עבור נשים: אפשרות להנות ממין מבלי להיכנס להריון, ומבלי להיות תלויה בגבר, וברצונו להשתמש (או שלא) בקונדום, כניסה של נשים לשוק העבודה, כי עכשיו, אני יכולה להחליט – האם אני בכלל רוצה להיכנס להריון ולהקדיש את חיי לגידול ילדים וניהול משק הבית, או להתמקד בקריירה שלי ולהביא ילדים כשיתאים לי, או בכלל לא? חשוב לזכור שלאורך ההיסטוריה, מין נחשב למשהו שאסור לנשים להנות ממנו, והיה חייב לשמש אותן כאמצעי לרבייה בלבד; עם תחילת השימוש בגלולות למניעת הריון, התפיסה הזו החלה להשתנות.

בקיצור, הגלולה, במובנים רבים, החזירה את השליטה של הנשים על חייהן.

הגעתן עד לפה? אתן אנדואיות אמיתיות אז.. האם הגלולה היא גם ה-תרופה לאנדומטריוזיס?

התשובה די פשוטה – לא. בגדול, ההנחה היא שהגלולות מפחיתות את השגשוג של התאים דמויי רירית הרחם המאפיינים את המחלה; בנוסף כמובן, נטילת גלולות ברצף מונעת את הווסת ובכך מאפשרת להקל על התקפי הכאב האופייניים לביוץ ולווסת, ואף בתקווה (בחלק מהמקרים) להאט את התפשטות המחלה בכלל.

ולמרות זאת, הגלולות רחוקות מלהתאים לכולן, על אף שהן נחשבות לקו טיפול ראשון ופשוט יחסית.