החודש הזה כולנו #סלאשרית_אנדו
התקופה האחרונה הייתה ועודנה קשה ומאתגרת עבור כולנו, ולפעמים זה מרגיש שאין אפילו רגע אחד לנשום לרווחה כמתמודדות עם מחלה כרונית שנוכחת בכל שנייה בחיינו ושהולכת איתנו כמו צל או תיק שקוף. אנחנו לא יכולות לבחור מתי האנדו שלנו תרים את הראש, ומתי היא תיתן לנו קצת מנוחה.
אנחנו חייבות בכל יום ושעה לקבל אותה בכל תחום בחיים.
בחודשים האחרונים, חלקינו באמת נדרשנו לכוחות על-חלל בהתמודדות עם אנדומטריוזיס, בנוסף למוד של מלחמה – מהקשות שידענו. למשל, להישאר לבד כי בן או בת הזוג במילואים (חלקנו גם נשארנו לבד עם ילדים), ולתפקד בתקופה הכי מלחיצה בעולם, כשאין לדעת מתי ייפול עלייך איזה התקף שיביך אותך במקרה הטוב (לצאת לחדר המדרגות כשיש אזעקה בזמן התקף ועם מגבת על הראש – סיפור אמיתי מה שנקרא) או ישבית אותך לחלוטין – במקרה הרע.
איכשהו ההבנה הזו, שהאנדו תמיד תבוא לצד עוד משהו, דחפה אותנו למצוא הגדרה לדבר הזה, ל"גם וגם" הזה-
אז תכירו: #סלאשרית_אנדו
סלאשרית, (מלשון סלאש \ קו נטוי) באופן כללי, היא אחת שמג'נגלת בין כמה וכמה תחומי עניין, היא עושה גם\וגם\וגם.
אצלנו, האנדואיות, הג'ינגול הוא עניין של שגרה, כשבין עבודה, זוגיות, ילדים, שעות פנאי ותחומי עניין – יש איזו מחלה כרונית שיושבת לנו על הכתף 7\24, והופכת את כל שאר הדברים למאתגרים יותר.
בחודש המודעות השנה יותר מתמיד, כולנו #סלאשרית_אנדו!
השנה החלטנו קודם כל להיות פנימה עבור עצמנו, כקהילה חזקה ותומכת, שתזכיר לכל אחת ואחת מאיתנו שאנחנו גם וגם, ואנחנו לא צריכות להתנצל על זה! גם העשייה החודשית שלנו היא על טהרת ה"גם וגם", ובעיקר קהילתית מאוד.
אז מה זה בשבילך להיות #סלאשרית_אנדו?
איך את מצליחה לשלב בין האנדו לבין שאר ההיבטים בחיים?
