חודש מאי הוא חודש המודעות לפיברומיאלגיה.
רגע, פיברו מה?.. כן, כן.. זה מרגיש מוכר: שם של מחלה כרונית שאף אחד לא יודע להגות, והאמת? הדמיון בין פיברומיאלגיה לאנדומטריוזיס לא נגמר בזה!
פיברומיאלגיה היא מחלה המאופיינת בכאב כרוני במקומות שונים בגוף. בעברית היא קיבלה את השם הפיוטי "דאבת שרירים" ואכן, מדובר בכאב בשרירים וברקמות החיבור בין איברים. תסמיני המחלה הם בין השאר בעיות שינה, תשישות פיזית, חרדות ואפילו קשיי חשיבה וזיכרון.
המחלה פוגעת בנשים ובגברים אך ההערכה היא שכ-90% מחולי פיברומיאלגיה הן נשים!
התסמין הבולט ביותר של פיברו הוא כאב כרוני מפושט (כלומר בכל הגוף) שנמשך יותר משלושה חודשים, ואת הכאבים ניתן לחוש בכל מערכת השרירים, המפרקים והשלד, ובמיוחד בצוואר ובגב, וברגליים והידיים.
כמו במקרה של אנדו, גם הסיבה להתפתחות של פיברו עדיין אינה ידועה. בעבר סברו רופאים כי התסמינים נובעים ממצב נפשי בלבד, אבל התפיסה הזו הופרכה ונחשבת מיושנת, ובשעה טובה – פיברומיאלגיה מוכרת כיום כהפרעה בוויסות כאב ורגישות יתר, שמקורה במערכת העצבים.
מכיוון שתסמיני המחלה מאפיינים גם מחלות רבות אחרות, ישנו קושי לאבחן אותה, וכמו באנדומטריוזיס – לעיתים עוברות שנים מרגע הופעת התסמינים ועד האבחון. כמובן שבמהלך השנים הללו, המטופלים סובלים מכאבים עזים ולא תמיד מקבלים טיפול מתאים.
ושימו לב לזה: ממש עד לא מזמן, אנשי מקצוע מתחום הרפואה טענו שהמחלה כלל לא קיימת! מה שהופך את פיברומיאלגיה – למחלה שקופה.
גורם נוסף שנמצא קשור למחלה הוא הפרעה במערכת החיסון. ואכן, ידוע שלנשים עם אנדומטריוזיס יש נטייה לפתח יותר מחלות הקשורות למערכת החיסון כמו פיברומיאלגיה.
בשלושים השנים האחרונות חלה מהפכה של ממש ביחס למחלה, מכזו ש"לא קיימת" למחלה עם תסמינים מוגדרים היטב וטיפול ספציפי.
ושימו לב לנתון המדהים הבא: מחקרים הראו כי ככל שהרופא המטפל היה מבוגר יותר, כך לקח לו יותר זמן לאבחן פיברו. רופאים צעירים יותר אבחנו את המחלה מהר יותר, מה שעשוי להצביע, ככל הנראה, על מודעות גדולה יותר של הדור הצעיר, ובכלל, אימוץ גישות מתקדמות יותר בנוגע למחלות והטיפול בהן, כתוצאה מפערים בין דוריים.
ועדיין – גם פיברומיאלגיה וגם אנדומטריוזיס נחשבות מחלות שקופות, שדורשות הרבה יותר מחקר ומודעות הן בקרב רופאים ורופאות, והן בקרב מטופלים ומטופלות.
