גם בשאלה הזו, התשובה מורכבת.
חוקרים מאמינים כי אינטראקציות מסוימות בין גנים שונים, בשילוב עם השפעות סביבתיות, עשויים לגרום להתפתחות של אנדומטריוזיס.
מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העוסקים בקשר של גנים לאנדומטריוזיס, מדברים על בערך 30 גנים שונים שייתכן וקשורים למחלה, כאלה שיש להם תפקיד חשוב בתיקון DNA, חסינות למחלות ודלקות, פעילות הורמונלית, חלוקת התאים והתחדשותם, וכן סילוק רעלים.
ההערכה היא שרק בכ-4% מהנשים הסובלות מאנדומטריוזיס ניתן לזהות גנים הקשורים באופן מובהק למחלה.
ועדיין, לא נצפה אף לא גן אחד שבוודאות אחראי להיווצרות המחלה.
קיימות מוטציות גנטיות בגנים מסוימים, אבל לא תמיד נצפה שם אנדומטריוזיס, או מקרה הפוך – ישנו אנדומטריוזיס, אבל אין עדות למוטציה גנטית.
לכן, מומחים סוברים כי מדובר בשילוב של גנטיקה והשפעות סביבתיות יחד, שגורמים להתפתחות של אנדומטריוזיס. זה אומר, שיש את הגנים שיוצרים את הנטיה לפתח אנדומטריוזיס (מה שנקרא, גנטיקה) ויש את השינוים הסביבתיים שמביאים לידי ביטוי את אותם גנים (דבר שנקרא – אפיגנטיקה).
דוגמאות לגורמים סביבתיים העשויים להשפיע על הביטוי של הגנים, הם למשל חומרים כימיים, גורמים רגשיים כמו סטרס ותסמונת פוסט טראומתית, חשיפה למזונות מסויימים, עישון ועוד.
פנינו גם לד"ר יובל קאופמן בנושא, וכך הוא מסביר:
"הסכנה לפתח אנדומטריוזיס גבוהה פי 7 בקרב נשים בעלות קרובת משפחה מדרגה ראשונה הסובלת מהמחלה. זה אומר שאם למטופלת יש אנדומטריוזיס, אז הסיכוי שגם אחותה תחלה במחלה עומד על כ-50%. זה מעיד על קשר גנטי חזק. במחקר של תאומות עם אנדומטריוזיס מצאו גם שגיל התחלת המחלה וסוג המחלה דומים בקרוב תאומות. עם זאת, דגם ההתפשטות בקרב המשפחה מורכב, ונראה שהוא תלוי במספר גורמים תורשתיים".
דבר שחשוב להבהיר: עדיין אין שום מחקר שקובע באופן נחרץ מהם הגורמים להתפתחות אנדומטריוזיס. בשלב זה מדובר בהשערות, וחוקרים סוברים כי שילוב של גורמים שונים – הוא זה שעשוי לגרום להתפתחות המחלה, ביניהם – הגורם הגנטי.
